תא"מ 30372-09-15 הראל חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' תמים

 לפניי תביעת פיצויים בגין נזקי רכוש לרכב.

לטענת התובעים, בעת שרכבם נסע בנתיבו בדרך עפר התפרץ לפתע הנתבע 1 (להלן: "הנתבע") רכוב על טרקטורו מבין שורות מטעים המצויות בזווית לדרך תוך שהוא פונה ימינה להשתלבות בכיוון נסיעת רכב התובעים ופוגע בדופן ימין קדמי של רכבם.

לטענת הנתבע, התאונה התרחשה כאשר הטרקטור היה במצב עמידה בסוף שורת עצים בעת שחזר הנתבע מאיסוף גזמי עצים התיישב על המושב ועמד להתניע את המנוע. לטענת הנתבע, בטרם הספיק להניע את הטרקטור, הגיח נהג התובעים במהירות, כשטלפון על אזנו, והתנגש בטרקטור בדופן שמאל קדמית. בכתב ההגנה טען הנתבע כי האירוע התרחש כאשר עבד כשכיר עבור הנתבע 2.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובמוצגים ולאחר ששמעתי את העדים וכן עיינתי בסיכומים שאותם ביקש ב"כ הנתבע להגיש בכתב, מצאתי להעדיף את גרסת התובעים על פני גרסת הנתבע ומכאן דין התביעה להתקבל.

ראשית, תמונות הנזק של רכב התובעים, המעידות כי מוקד הפגיעה אינו בחזית, אלא בדופן ימין, בעיקר החל מהחיבור שבין הדלת הקדמית לכנף, מתיישבות טוב יותר עם האפשרות כי רכב הנתבע פגע ברכב התובעים כאשר השתלב מזווית מימין לנתיב נסיעתו, מאשר עם האפשרות שרכב הנתבע עמד במקום ורכב התובעים פגע בו בעת שנסע לפנים. גם היעדר שפשוף בולט לכל רוחב דופן ימין של רכב התובעים תומך בכך שרכב הנתבע פגע בו במהלך נסיעתו לפנים ובזווית. הנתבע הפנה בסיכומיו לכך שהכנף נתלשה מהטמבון וכי מראת הצד של התובעים מקופלת לאחור, דבר שמעיד לטענתו על פגיעה של רכב התובעים בנסיעתו קדימה. ברם, נתונים אלה שוקלים בעיני הרבה פחות מהיעדר פגיעה בחזית הרכב, ועיון בתמונות הנזק (בעיקר ת/1) מעיד כאמור על מוקד פגיעה בחיבור שבין הדלת לכנף וכן בחלק הכנף הקרוב לדלת, באופן שסביר להניח שגרם לקיפול הכנף ולתלישתה מהטמבון. יצוין כי גם לא ניכרת מכת מעיכה בקדמת הכנף וניכר כי מדובר בתלישה בלבד, ואף דבר זה תומך בכך שמוקד הפגיעה הראשוני לא היה בקדמת הכנף אלא בחלקה האחורי. בכל הנוגע לקיפול המראה, הרי מאחר שדובר בפגיעה בזווית, בחלק קדמי יותר מהמראה, אין זה בלתי סביר שהיא תתקפל בעקבות התאונה. יצוין גם כי נהג התובעת לא נשאל על כך בחקירה הנגדית, ולא ברור האם אין מדובר פשוט במנגנון סגירה אוטומטי של המראה לאחר כיבוי הרכב. בניגוד לטענת ב"כ הנתבע בסיכומיו, התמונה עם המראה המקופלת צורפה לת/1 (בעמ' השני) ולא לראשונה בסיכומים.

שנית, בעוד שגרסת שני עדי התובעים, הנהג וחברו שנסע עמו, היתה קוהרנטית וברורה ונתתי בה אמון מלא, הרי שגרסת הנתבע לקתה בסתירות רבות ומהותיות שלא אפשרו לי לייחס לה מהימנות.

כך למשל, גרסתו הראשונית של הנתבע היתה כי הטרקטור שהיה בתוך שביל העצים לא בלט לתוך הדרך שבה נסע רכב התובעים (עמ' 8, ש' 31). אולם לאחר מכן, כאשר נשאל כיצד הוא ייתכן שנפגע על ידי רכב התובעים, שינה את גרסתו ואמר כי "בלטתי טיפה לתוך השביל" (עמ' 9, ש' 4-7).

כמו כן, בכתב ההגנה נטען כי נהג התובעים התקרב ברכבו כאשר הטלפון הנייד מונח על אוזנו. בעדותו מסר הנתבע תחילה גרסה מעט אחרת שלפיה "הם באו במהירות ודיברו גם ביניהם" (עמ' 9, ש' 2-3). בהמשך כבר מסר גרסה סותרת לחלוטין, שלפיה הוא כלל לא ראה את רכב התובעים כלל לפני הפגיעה, אלא הוא ישב על רכבו ונח ולפתע שמע מכה (עמ' 9, ש' 27). כשנשאל הנתבע כיצד הוא מסביר את הסתירה השיב כי הוא ראה אותם מדברים אחרי התאונה ו"כנראה שדיברו גם לפני" (עמ' 9, ש' 30). כאשר עומת עם הסתירה בין גרסה זו לבין הגרסה בכתב ההגנה שלפיה נהג התובעים שוחח בטלפון הנייד טרם התאונה, השיב כי הוא ראה את הנהג יורד עם טלפון ביד, ולאחר מכן הוסיף כי הטלפון לא היה ליד האוזן כאשר גם נתון אחרון זה סותר את האמור בכתב התביעה (עמ' 10, ש' 3-4).

גם בנוגע לשדה הראיה מכיוון נסיעת התובעים גרסת הנתבע לא היתה אחידה. בכתב ההגנה נטען כי השביל שבו נסע רכב התובעים היה מפותל וכי בסמוך למקום התאונה היתה עליה וירידה באופן שהגביל את שדה הראיה. בעדותו לעומת זאת טען הנתבע כי הוא עמד בדיוק בסוף השורה וכי "מי שבא מרחוק יכול לראות" (עמ' 9, ש' 2). לאחר מכן ניסה ליישב את הדברים וטען כי בשל העליה והירידה שיש בסמוך למקום, אזי "אם הוא נוסע לאט הוא רואה אותי ואם הוא נוסע מהר, הוא לא שם לב" (עמ' 9, ש' 10-11).

בכתב ההגנה (בס' 16) ניסה הנתבע לייחס לתובעים התנהלות בלתי הולמת שלפיה, כאשר לאחר התאונה הסביר שאין לטרקטור ביטוח, ביקש כביכול נהג התובעים כי ייתן פרטים של טרקטור אחר (זאת, כפי הנראה במענה לטענה בכתב התביעה שלפיה הנתבע הציע למסור פרטים של טרקטור אחר והתובעים סירבו). אולם בעדותו חזר בו הנתבע מטענה זו ומסר גרסה אחרת שלפיה סירובו לחתום התייחס לבקשת התובע שיאשר שהוא אשם בתאונה (עמ' 10, ש' 10).