תא"מ 30362-06-13 מנשה נ' הראל חברה לביטוח בע"מ

מונחת בפני בקשה לתיקון טעות סופר בפסק הדין.

התובע טוען כי בטעות הנחתי כי שכר שירותיו של קבלן לתיקון גג ביתו אשר המחיר אותו שילם לו - 29,400 ₪ כולל מע"מ - גבוה מהצעת המחיר של הקבלן שהצעת המחיר שלו היוותה את הבסיס להערכת השמאי לגבי גובה הנזק – 25,000 ₪ - וכי לא שמתי לבי לעובדה כי המחיר הנקוב בהצעת המחיר אינו כולל מע"מ .

כן טוען התובע כי אין עליו לשלם לשמאי שכ"ט בגין התייצבותו לדיון שכן המחיר אותו שילם לו בזמנו, כולל התייצבות זו.

על טענתו השניה של התובע הנתבעת אינה חולקת אולם היא טוענת כי לעניין טענתו הראשונה, תיקון כמבוקש אינו נכלל במסגרת התיקונים המנויים בסעיף 81 (א) לחוק בתי המשפט.

סעיף זה קובע כי:

"מצא בית משפט כי נפלה טעות בפסק דין או בהחלטה אחרת שנתן, רשאי הוא, תוך עשרים ואחד ימים מיום נתינתם, לתקנם בהחלטה מנומקת, ורשאי הוא לשמוע טענות בעלי הדין לענין זה; לענין זה, "טעות" - טעות לשון, טעות בחישוב, פליטת קולמוס, השמטה מקרית, הוספת דבר באקראי וכיוצא באלה."

כן טוענת הנתבעת כי הצעת המחיר כוללת מע"מ, שכן הפריטים שאינם כוללים מע"מ הם "המחירים" ולא "הסכומים".

בפסק דיני קבעתי את העקרונות לפיהם הגעתי לסכום פסק הדין.

במפורש קבעתי כי התובע זכאי לקבלת החזר מלוא הוצאותיו בתיקון הגג בניכוי השתתפות עצמית.

בטעות סברתי כי על פי הממצאים שהציג התובע עצמו, ניתן היה לעשות כן תוך תשלום 25,000 ₪ בלבד, היות ולא הבחנתי במשפט שהוסף בתחתית הצעת המחיר שצרף לפיו "המחירים אינם כוללים מע"מ". לזכות הנתבעת אציין כי היא לא טעתה. היא הבחינה ככל הנראה בעובדה כי בתחתית הצעת המחיר מצויין כי היא אינה כוללת מע"מ ועל כן לא טענה במסגרת התיק כי יש לפסוק לתובע 25,000 ₪ בלבד (לו כטענה חילופית לטענה כי לא מגיע לתובע דבר או כי מגיעה לו עלות תיקון הגג במקום החלפתו) ולא הפנתה להבדל בין הצעת המחיר, כביכול, ובין המחיר בו בוצע התיקון. מתברר כי לאחר הוספת המע"מ להצעת המחיר אין ביניהם הבדל.

גם בתא (מחוזי מרכז) 13373/12/12 נורמן אהרונסון נגד נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ ואח' תוקנה טעות בפסק דין בו לא הבחין כב' השופט ארנון דראל כי -

"בחיוב שנקבע בגין הוצאה זו כלל בית המשפט רק את הסכום שלגביו צורפה ע"י ב"כ התובע קבלה על תשלום בפועל של הסך של 6,540 ₪ והושמטה ממנו באופן מקרי יתרת הסכום שהתחייב התובע לשלם לשמאי הנ"ל על פי ההסכם שנחתם ביניהם ביום 26.2.12, העומדת על סך נוסף של 14,110 ₪, באופן שההוצאה הכוללת בסעיף זה מסתכמת בסך כולל של 20,650 ₪ (כולל מע"מ)" – ובנוסף אף קבע כי –

"הסכום הנוסף הזה של 14,110 ₪ ישולם ע"י הנתבעת 1 לתובע בתוך 30 ימים מהמועד בו ימציא התובע לנתבעת 1 קבלה המוכיחה כי התובע אכן שילם הסך הנוסף של 14,110 ₪ לשמאי".

גם שם, כמו כאן – לא היה מדובר בסטייה עקרונית מפסק הדין המקורי.

אינני מקבלת את טענת הנתבעת כי קיים הבדל בהצעת המחיר בין "מחירים" לבין "סכומים". בנוהג שבעולם מקובל כי כשכתוב בתחתית הצעת מחיר כי היא אינה כוללת מע"מ, חל דבר זה על המחיר או על הסכום המופיע בתחתית ההצעה, מול המלה "סה"כ".

(במאמר מוסגר אציין כי בעיני נוהג זה הינו פסול, אנטי צרכני - ויש בו כדי להטעות).

אשר על כן אני מתקנת את פסק הדין כדלקמן: