תא"מ 3025-01-14 ברכיה- מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ נ' חדד

1.תביעת שיבוב על סך 3,978 ₪, בגין נזק שנגרם כפי הנטען למערכת מים משותפת למשקים מס' 5 ו-6 בתובעת, כתוצאה מפגיעת משאית המובילה מחפרון בכבל של חברת בזק ונפילת עמוד הבזק על מערכת המים.

התובעת טוענת כי ביום 14.8.12 הגיע הנתבע או אדם אחר מטעמו אל המושב כשהוא נוהג במשאית גרר מ.ר. 85-608-15, על מנת להוביל טרקטור מחפרון השייך לתושב המושב, מר אמיר ברון, ובמהלך ההובלה פגע הטרקטור המובל בכבל של בזק אשר היה תלוי על עמודי עץ, וכתוצאה מכך, נפל העמוד ופגע במערכת המים כאמור, והמשאית נמלטה מהמקום.

התובעת טוענת אפוא לנזק בגין אובדן של לפחות 100 קוב מים בסך של 700 ₪, ולנזק בגין תיקון מערכת המים בסך של 3,276 ₪ (ומצרפת חשבונית וטפסי הזמנת עבודה).

הנתבע טוען כי יש לדחות את תביעת התובעת, שכן כלל לא זכור לו שפגע בכבל בזק כנטען, וכי כשפנו אליו באותו בוקר עמד עם המשאית העמוסה במחפרון בקצה המושב והמתין להגעתו של מפעיל המחפרון עמו נדבר להיפגש בצומת, שכן הלה מגיע מקרית גת.

עוד טוען הנתבע כי עיסוקו בגרירה מזה 30 שנה וכי הוא מוביל את המחפרון של מר ברון מזה כמה שנים למושב ברכיה וממנו, בתדירות גבוהה, כאשר לאורך מסלול נסיעתו במושב מצויים כ-30 קווי טלפון וחשמל המתוחים לרוחבו של הכביש, והוא עובר תמיד דרכם כשמשאיתו עמוסה במחפרון המדובר.

הנתבע מבהיר כי לפי משקלה של המשאית, עד 15 טון, רשאי הוא להוביל עד לגובה של מעל פני הקרקע ואילו גובהה של המשאית כולל המחפרון נמוך מגובה זה, כפי שניתן לראות בתמונות שצולמו על ידו.

מאידך, טוען הנתבע, עפ"י הדין על הכבלים הנמתחים והחוצים את הכבישים במושב להימתח בגובה מעל פני הקרקע ולא פחות מכך, והיות שהוא נסע בגובה המתאים, הרי שאף לו היה מתרחש אירוע כנטען ע"י התובעת האחריות בגינו היתה מוטלת על המושב או על כל גורם אחראי אחר שלא דאג להסרת כשלים המתבטאים במקרה זה בגובה הכבל.

2.בהתאם להוראות התקנות ולהחלטת בית המשפט מיום 24.2.14 הונחו בפני בית המשפט עדויותיהם הראשיות של בעלי הדין ובהתאם להוראות ההחלטה הנ"ל נחקרו בעלי הדין על תצהיריהם, הצדדים סיכמו טענותיהם בע"פ ומכאן פסק דין זה.

תובענה זו נדונה בסדר דין מהיר, ולפיכך בהתאם להוראות תקנה 214טז(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, יהא פסק הדין מנומק באופן תמציתי.

לאחר ששקלתי בטענות הצדדים, מתוך הוראות הדין ונטלי ההוכחה הנותנים ולאור העדויות ויתר הראיות שבאו בפני, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות.

התובעת מבקשת לייחס לנתבע מעשה ו/או מחדל שביצע ואשר עולה כדי התרשלות מצידו בגינה יש לחייבו בתוצאות המעשה, הנטענות, ולפיכך נטל הראיה מוטל עליה בהיותה "המוציא מחברו".

אלא, שכעולה מהעדויות לא הוכח אף לא ברמת ההוכחה הנדרשת במשפט אזרחי כי הנתבע אמנם פגע בנסיעתו בכבל בזק כנטען והסב בכך לנזק המתואר. הנתבע העיד בנקודה זו בעדות קולחת וקוהרנטית ואשר הותירה בי רושם מהימן כי על האירוע הנטען הוא ידע רק לאחר שפנו אליו בטענה כי גרם לו, וכי עדכן את בעל המחפרון כי לא פגע בכבל כאמור ולא זכור לו שפגע.