תא"מ 3018-05-16 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' גית ואח'

בפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד ביום 7/8/2016 כנגד הנתבעים.

הבקשה מוגשת במועד על ידי הנתבעים (להלן: המבקשים).

טענות הצדדים 

המבקשים טוענים כי לא קיבלו את כתבי בי דין לידיהם, וכי אישור המסירה זויף על ידי השליח, שכן מעולם לא נתקבל לידיו של פואז את כתבי התביעה אשר איננו מתגורר בכתובת הרשומה בטופס המסירה. לכן, הם טוענים כי יש לבטל את פסק הדין מתוך חובת הצדק. טוען עוד, כי לא הוגש כתב הגנה רק מכך שלא נמסר כתב התביעה לידיהם, וכי התנהגותם אינה מהווה זלזול בבית המשפט. מוסיפים שהם ידעו אודות התביעה שהוגשה כנגדם רק עם קבלת פסק הדין שניתן בהעדר. המבקשים טוענים כי יש להם סיכויי הגנה טובות, כך שרכב התובעת הוא זה שהתנגש ברכב הנתבעים כאשר החל בנסיעה לאחור בניסיון לחנות בצד כביש צר.

המשיבה טוענת כי ההמצאה שבוצעה למבקשים בוצעה כדין לכתובתם אשר נתקבל כתב התביעה על ידי אחיהם פואז שגם צוין תיאורו בתצהיר השליח, ולכן לא ניתן לבטל את פסק הדין מתוך חובת הצדק. עוד, לנתבעים אין סיכויי הגנה מאחר ורכב הנתבעים ביצע עקיפה ובכך הוא זה שפגע ברכב התובעת, ולכן אין לבטל את פסק הדין מכוח שיקול הדעת של בית המשפט.

דיון והכרעה

ביטול מתוך חובת הצדק

כפי שנקבע בפסיקה לא אחת, זכות הגישה לערכאות הינה זכות בעלת מעמד חוקתי – ולא בנקל תוגבל זכותו של מאן-דהו לבוא בפניו של בית המשפט. דברים אלו מקבלים משנה תוקף כאשר מדובר בנתבע אשר מבקש להדוף מעליו את טענות התובע ולהגן על עצמו וראה ע"א 5000/92 יהושע בן-ציון נ' אוריאל גורני ואח'. מתן פסק דין במעמד צד אחד הינו צעד חריג, אשר מנוגד באופיו לשיטתנו המשפטית האדברסרית.

עם זאת, גם זכות זו ככל שאר הזכויות איננה בלתי מוגבלת. עקרון סופיות הדיון הינו אבן יסוד בשיטתנו המשפטית, ונועד להגן על האינטרסים של שני הצדדים, כמו גם על האינטרס הציבורי כי זמנו של בית המשפט לא יושחת לריק.