תא"מ 30178-12-12 ביטוח בע"מ נ' מצליח ואח'

לפני תביעה בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכבה של התובעת בתאונת דרכים שארעה ביום 14.06.12.

אין חולק כי רכב התובעת פגע עם חזיתו בחלקו האחורי של רכב הנתבעים. גרסאות הצדדים בעניין זה חלוקות. בכתב התביעה נטען כי בעת שנהג התובעת נסע ישר בנתיב האמצעי, ביצע רכב הנתבעים פניה ימינה לכיוון העיר לוד, חסם את נתיב נסיעת רכב התובעת וגרם בכך לתאונה; הנתבעים מצידם טוענים כי התאונה ארעה שעה שנהגת רכב הנתבעים שנסעה בנתיב הימני, האטה את מהירות נסיעתה לקראת פניה לכיוון העיר לוד, שאז רכב התובעת פגע בה מאחור.

בדיון שנערך העיד נהג התובעת מר אדיסו לקצאו (להלן: נהג התובעת) וכן העידה נהגת הנתבעים, הגב' בת אל יגיס (להלן: נהגת הנתבעת). לבית המשפט הוגשו הודעת נהג התובעת (ת/1), שרטוט של התאונה (ת/2), תמונת הנזק (ת/2) וכן תמונות של מקום התאונה, שעל חלקן הודפסה אילוסטרציה של הרכבים בעת התאונה (נ/3).

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם, לרבות תמונות הנזק ותמונות מקום התאונה, ולאחר ששמעתי את עדויות הנהגים וטענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי לא עלה בידי התובעת להוכיח את תביעתה.

נהג התובעת העיד כי התאונה ארעה בנתיב האמצעי: "אני נוסע ישר, בנתיב אמצעי, היא עקפה אותי מצד שמאל, אני נסעתי ישר, [היא – ש.צ.ה] רוצה להיכנס ללוד, לא יכולתי לעצור, פגעתי בה" (עמוד 3 לפרוטוקול, שורות 24-23). בטופס הודעתו למבטח רשם נהג התובעת: "אני נסעתי ישר בנתיב אמצעי לכיוון רמלה, רכב צד ג' נסע בנתיב שמאלי ופתאום החליט לצאת ללוד ימינה, חתך אותי ואז התנגשנו, אני עם חזית של רכבי בחלק האחורי של רכב צד ג'" (הודעת הנהג, ת/1). בשרטוט שצורף לטופס ההודעה (ת/2) שרטט נהג התובעת את רכבו בנסיעה ישרה ואילו את רכב הנתבעת בזווית חדה לימין – "חותך" אותו. מאידך, העידה נהגת הנתבעת כי נסעה לאורך כל הדרך בנתיב הימני וכי היתה צריכה לפנות ימינה: "הייתי צריכה להיכנס לגנתון לצומת... לעבודה שלי לעיר לוד, האטתי כדי לפנות והרגשתי שמישהו נכנס בי" (עמוד 5 לפרוטוקול, שורות 32-29). גם בטופס הודעתה מסרה הנתבעת כי "לפני צומת גינתון האטתי את הרכב בכדי לפנות ימינה להיכנס לעיר לוד והרכב שהיה מאחורי לא שמר מרחק ולא הצליח לבלום בזמן ופגע בי בצורה חזקה מאחור בטמבון". הנהגת שרטטה פגיעה של חזית בפגוש.

בחינת תמונות הנזק מעלה כי לא ניתן ליישב תמונות אלה עם תיאור התאונה על-ידי נהג התובעת. סימני המכה על רכב התובעת מתיישבים עם פגיעה חזיתית ולא עם פגיעה בזווית כזו שתיאר ושרטט נהג התובעת. אף במהלך הדגמת התאונה, במסגרת חקירתו הנגדית של נהג התובעת, לא עלה בידי להבין כיצד, אליבא דידו, חתכה אותו נהגת הנתבעת ועברה בין הנתיבים, כל זאת במרחק של כ-100 עד 150 מטר מן הרמזור (עדות נהג הנתבעת, עמוד 4 לפרוטוקול, שורה 30). בשולי הדברים אציין כי גם גרסת הנתבעת לא היתה נטולה קשיים, ואולם בכך אין לרפא את העובדה שהתביעה לא הוכחה במידה הדרושה במשפט אזרחי.