תא"מ 3011-05-16 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ

1.לפניי תביעת שיבוב, בסדר דין מהיר, בגין הפרשי תגמולי ביטוח ששילמה התובעת למבוטחה בעקבות נזקי רכוש ולא הושבו לה על ידי הנתבעת.

נזקי הפרטית נגרמו בתאונת דרכים מיום 21.09.2015 בין כלי רכב, מסוג פרטית, מ"ר 50-650-30 (להלן: "הפרטית") לבין כלי רכב, מסוג אוטובוס, מ"ר 75-707-69 (להלן: "האוטובוס") (ולהלן: "התאונה").

2.אין מחלוקת בדבר אחריותו של נהג האוטובוס לקרות התאונה, אלא המחלוקת היא בשאלת רשלנותה התורמת של נהגת הפרטית. יודגש, כי הנתבעת שילמה לתובעת, עובר להגשת התביעה, את מרבית סכום דרישת השיבוב, אלא שקיזזה שיעור של 30% בשל רשלנות תורמת של נהגת הפרטית.

3.בפתחה של הישיבה מיום 28.02.2017 שיועדה לקיום הוכחות, העלו ב"כ הצדדים את טענותיהם לעניין שבמחלוקת ואף הגיעו להסכמה דיונית לפיה המחלוקת בין הצדדים היא אך בשאלת הרשלנות התורמת של נהגת הפרטית, וכי בית המשפט יעיין בסרטון התאונה שיוצג לו, ללא צורך בשמיעת עדים.

4.לאחר שבית המשפט צפה פעמיים בסרטון התאונה, העלו ב"כ הצדדים את עיקר טענותיהם.

5.בתום הדיון בתביעה, ולאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות, הגיעו ב"כ הצדדים להסדר, לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבל אותה באופן חלקי.

6.על יסוד מכלול החומר המונח לפניי, ולאחר שצפיתי בסרטון התאונה מספר פעמים, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל על מחצית סכומה.

הגם שהצדדים הסמיכוני לפסוק על דרך הפשרה וללא נימוקים, מצאתי ליתן הנמקה תמציתית.