תא"מ 29978-11-13 צאיג נ' שטינפלד

בפני תביעה שהחלה כבקשה לביצוע שטר על סך של 10,883 ₪.

בהתאם לטענות הצדדים, השיק ניתן במסגרת הלוואה שנתן התובע לנתבעת, כאשר הנתבעת טענה כי היא פרעה את מלוא ההלוואה ואילו התובע טען שלא.

במהלך דיון שהתקיים ביום 13.4.14 נקבע בהסכמת הצדדים כדלקמן:

"בהסכמת הצדדים, ניתנת למתנגדת רשות להתגונן בפני השיק.

התצהיר שצורף להתנגדות ישמש ככתב הגנה והתביעה תתברר, לאור סכומה, בסדר דין מהיר.

הואיל והמחלוקת הינה האם הלוואה שנתן התובע לנתבעת הוחזרה, אם לאו, כאשר הנתבעת טוענת כי פרעה את ההלוואה, בעוד שהתובע טוען כי ההלוואה לא נפרעה, הסכימו הצדדים כי השאלה האמורה תיבדק במכון פוליגרף וכי תוצאת הבדיקה תכריע את גורל התיק."

בהחלטתי מיום 3.5.14 הוריתי על מינויו של מר בנימין עוזרי כמומחה מטעם בית משפט בתיק זה.

כמצוין לעיל, הצדדים הסכימו כי תוצאת בדיקת הפוליגרף תכריע את גורל התיק. על אף הסכמת זו, התובע הגיש בקשה לביטול ההסכמה כך שתוצאת בדיקת הפוליגרף לא תהא מכרעת. בקשתו זו של התובע נדחתה ביום 22.5.14, ובסופו של יום תוצאת בדיקת הפוליגרף היא מכרעת בתיק.

חוות דעת המומחה הוגשה לבית המשפט וממנה ניתן ללמוד כי דין התביעה להתקבל וכי על הנתבעת לשאת בסך סכום התביעה כלפי התובע. וזאת בהתאם לקביעת המומחה שהסיק כדלקמן:

בחוות דעתו המומחה ציין בהערה כי: "בשיחה המקדימה לבדיקה מסרה הנבדקת כי החזירה לזהר לפחות 8,500 ₪. אי לכך ניסחנו שאלות בהתאם לגרסתה." לפיכך, הנתבעת נשאלה את השאלות הבאות:

"1. האם זה נכון שהחזרת לזהר לפחות 8,500 ₪?