תא"מ 2995-07-14 כילאני נ' מנגיסטו ואח'

1.לפני בקשה לביטול פסק הדין שניתן בהעדר הגנה ביום 2.11.14.

לטענת המבקשת, יש לבטל את פסק הדין מכוח שיקול הדעת מאחר ולרגל תקלה משרדית במשרד בא כח המבקשת, התיק לא טופל כפי שצריך ולא הוגש כתב הגנה והטעות המשרדית נתגלתה רק בתאריך 30.11.14 , עת התקבל ע"י המבקשת העתק מפסק הדין.

2.המבקשת טוענת ,בנוסף כי יש לה סיכויי הגנה מעולים והיא תצליח להוכיח שאינה אחראית לתאונה ולנזקים הנטענים ע"י המשיב.

לטענתה ,רכב המשיב הוא זה שפגע ברכבה מאחור ,דבר המקים חזקה בדבר אחריות המשיב שהיה מאחורי המבקשת.

3.המשיב הגיש תגובה לבקשה בה טען כי לא צורף תצהיר לבקשה ודי בכך כדי לדחות את הבקשה.

המשיב טען עוד בתגובתו כי כתב התביעה הומצא למבקשת ביום 4.9.14 ולא בחודש אוקטובר, כטענת המבקשת בסעיף 3 לבקשתה.

בנוסף ,טוען המשיב , כי אין סיכויים להגנתה של המבקשת , ובשל כך אלה יש לדחות את הבקשה.

דיון והכרעה:

4.עיון באישור המסירה, דואר רשום מס' 7372 שהוצא מאתר האינטרנט של דואר ישראל עולה כי המסירה של כתב התביעה בוצעה ביום 28.9.14.

המבקשת אינה מכחישה את קבלת ההזמנה לדין, אך היא טענה כי, מחמת טעות משרדית במשרד ב"כ, לא הוגש כתב הגנה.

ראוי לציין כי מחדלה של המבקשת מתבטא באי הגשת כתב הגנה במועד ,ולכל הפחות היה עליה לעתור בבקשה להארכת מועד להגשת כתב הגנה, דבר שלא נעשה על ידה.

צודק ב"כ המלומד של המשיב כי לבקשה לא צורף תצהיר לתמיכה בבקשה, בניגוד לאמור בתקנה 241 (א) לתקסד"א, כן לא נתבקשתי להתיר הגשת תצהיר מאוחר יותר.

בנסיבות אלו מירב טענות המבקשת הינן טענות עובדתיות כגון מחדל במשרד בא כוחה, שגם האחרון לא דאג לצרף תצהיר על כך מטעמו וכך גילוי ההגנה ונסיבות התאונה גם הוא לא נעשה בתצהיר.

ההלכה שמזכירה המבקשת אכן מופעלת במרבית המקרים של בקשה לביטול פסק דין מכוח שיקול הדעת השיפוטי כאשר הדגש הוא על סיכויי הגנה של המבקש והשאלה של המחדל הינה משנית.