תא"מ 29761-02-14 גדיר נ' ש. שלמה, חברה לביטוח בע"מ

בפני תביעה על סך של 20,500 ₪ לתשלום בגין נזקים, לכאורה, שנגרמו לרכב התובע, רכב מסוג סקודה מ.ר 37-212-67 (להלן: "הרכב").

טענות התובע:

ביום 29.12.13 תוך כדי נסיעה סמוך לצומת המוביל בכיוון נסיעה לצומת זרזיר, נפל חפץ (קרש עץ) ממשאית שבבעלות הנתבעת מ.ר 54-604-68 (להלן: "המשאית"), פגע במראה השמאלית של הרכב וגרם לו נזקים.

לדברי התובע, נהג המשאית בחר להתעלם מהאירוע והמשיך בנסיעתו לפיכך הוא נאלץ לרדוף אחריו ולאותת לו על מנת שיעצור. נהג המשאית המשיך להתעלם עד שנהג התובע נאלץ לעקוף אותו ובכך להביא לעצירת המשאית בצד הכביש.

לדברי התובע, נהג המשאית סירב לתת פרטים, דבר שאילץ את נהג התובע לצלם את המשאית ולקבל את פרטי הרישוי של הרכב.

התובע מבקש בתביעה זו לפצותו בסכום של 18,000 ₪ בגין נזק ישיר, בהתאם לחוות דעת שמאי, שכ"ט שמאי בסך 1,500 ₪ וכן 1,000 ש"ח בגין השבתת הרכב ועוגמת נפש שנגרמה לו, כנטען.

טענות הנתבעת:

לטענת הנתבעת, יש לדחות את התובענה מחמת העדר עילה ו/או העדר יריבות הואיל ובמועד התאונה לא היה כל מגע בין המשאית לבין רכב התובע, כמן כן לא היה כל חפץ שנפל מהמשאית ופגע ברכב התובע.

על פי גרסת הנתבעת, במועד התאונה קיימו הנהגים המעורבים שיחה במהלכה טען התובע שהחפץ נפל מרכב שנגרר על המשאית, אלא שבאותה עת לא הובילה המשאית כל רכב לפיכך מכחיש נהג המשאית גרסה זו של התובע.

לטענת הנתבעת, עסקינן בתביעה שמטרתה להתעשר שלא כדין זאת מאחר והתובע בעצמו טוען במסגרת כתב התביעה, כי החפץ פגע רק במראה השמאלית, בעוד על פי חוות דעת השמאי הוחלפו ברכבו חלקים נוספים מלבד המראה.