תא"מ 29718-02-16 נגאגרה נ' אעביד ואח'

בפני תביעה לפיצוי בגין נזקים שנגרמו לרכבו של התובע בתאונת דרכים. הנתבעת 2 היא חברת הביטוח של רכבו של הנתבע 1 (משאית), שנטען שפגע ברכבו של התובע וגרם לו את הנזקים הנתבעים.

לטענת התובע, ביום 15.6.15 כאשר נסע בנתיבו, החל רכבו של הנתבע 1 (להלן גם – הנתבע) לעקוף אותו. לפתע הגיע מהכיוון הנגדי רכב נוסף. הנתבע סטה מיד ימינה ופגע ברכב התובע.

עקב הפגיעה נגרם לרכב התובע נזק ישיר, בהתאם לחוות דעת שמאי שצורפה לכתב התביעה, בסך של 12,000 ₪. שכר טרחתו של השמאי עמד על 1,000 ₪. עוד טען התובע בתביעתו, כי נגרמה לו טרדה טרחה ועוגמת נפש בסך של 750 ₪ וכי יש לצרף לתביעתו הפרשי הצמדה וריבית בסך של 520 ₪.

הנתבעים הכחישו את גרסת התובע לתאונה. לגרסתם, עת ניסה רכבו של הנתבע לעקוף את רכב התובע שנסע לפניו באיטיות, סטה רכב התובע ממסלול נסיעתו, נצמד לרכב הנתבע ופגע בו. בהתאם לטופס ההודעה על התאונה שמילא הנתבע, לרכבו לא נגרם נזק.

בדיון העידו התובע והנתבע 1.

בעדותו חזר התובע על הנטען בכתב התביעה, בחקירתו הראשית הוסיף והעלה התובע את הסברה שאולי סטה הנתבע אל עבר רכבו בכוונה, כי סבר שהוא לא נותן לו לעקוף אותו. בהקשר זה ציין, כי הנתבע צפר לו טרם העקיפה. בחקירתו הנגדית הסביר כי בעת העקיפה ראה הנתבע רכב שבא ממול ולכן ניסה לחזור לנתיב ונצמד אליו. עם זאת, התובע אישר, כי רכב הנתבע הוא רכב גבוה וכי בעת העקיפה לנתבע היה שדה ראיה רחב מקדימה. עוד טען התובע, כי החלק האמצעי של המשאית פגע ברכבו, "זה הטבעות שבולטות במשאית... החלק הקדמי שלו היה לפני ואז הוא התחיל להתקרב אלי... הוא נצמד אלי". לשאלת ב"כ הנתבעים אישר התובע כי בהמשך הדרך התכוון לפנות שמאלה.

התובע הגיש מטעמו מספר צילומים צבעוניים של הפגיעה ברכבו.

הנתבע מצידו חזר בעדותו על הנטען בכתב ההגנה, לפיו בעת שעקף את רכבו של התובע "הוא נצמד אלי ושפשפתי אותו". הנתבע הכחיש את קיומו של רכב שבא ממול וטען שהכביש במקום פתוח והוא יכול לראות למרחק. עוד הכחיש הנתבע כי צפר לתובע והוסיף והסביר כי כשהתובע נצמד אליו הוא "זז" קצת שמאלה, "ברחתי ממנו ונגעתי בו נגיעה קטנה". לטענתו היה זה המגן של מיכל הסולר שפגע ברכבו של התובע.

ב"כ התובע הדגיש בסיכומיו, כי אין כל סיבה או הגיון לרכב פרטי להיצמד למשאית ולפגוע בה. לבד מכך, טען ב"כ התובע, כי תמונות הנזק הן "הראיה המכרעת". לטעמו, אם היה רכב התובע סוטה שמאלה לעבר רכבו של הנתבע, רכב התובע היה צריך להיפגע בחלקו הקדמי, ולא היתה פגיעה מהמגן של מיכל הסולר בדלת רכב התובע. הפגיעה בדלת נגרמה כתוצאה מהתקרבות המשאית שעיקמה את דלת רכבו של התובע. חלק המכסה של מיכל הדלק נכנס אל ציר הדלת ומשך אותו לכיוון נסיעת המשאית.