תא"מ 29708-12-12 איגמה ניהול ומסחר בע"מ נ' דש

לאחר עיון בבקשה, בבקשות הביניים ובתגובות השונות שהוגשו - דין הבקשה להבהרת פסק הדין שמהותה בקשה לביטול חיוב התובעת בהוצאות הביניים - להידחות.

עמדת המדינה כפי שהוגשה עם תום עיצומי הפרקליטות ביום 14.6.15, על כל נימוקיה ורכיביה, מקובלת עליי במלואה ונתמכת בדין ובהוראות החוק. משכך ובהמשך לאמור בהחלטותיי הקודמות בעניין זה - שבירורו כבר חרג הרבה מעבר לנדרש - אסתפק במספר הערות קצרות:

מלאכתו של בית המשפט נשלמה עם מתן תוקף של פסק דין להסכמות אליהן הגיעו הצדדים ואין הוא נדרש בדרך כלל לבחון את תוכן ההצהרות. עצם הקביעה כי במסגרת פסק הדין לא ניתן צו להוצאות אינה מאיינת את ההוצאות שנפסקו על ידי מותב אחר בהחלטת ביניים והפרשנות אותה מבקשת ליתן התובעת לאמור בנוסח המקובל - אינה יכולה לעמוד בשום מבחן משפטי.

ככל שהצדדים מעוניינים לבטל את פסק הדין עליהם לנקוט בדרך המקובלת לעניין פסק דין מסוג זה.

כבר הבעתי מורת רוח מסוימת מכך שהנתבע במסגרת הסכם הפשרה שהתבקשתי ליתן לו תוקף של פסק דין לא ציין בכותרת הסכם הפשרה או בחתימתו כי הוא מיוצג על ידי הסיוע המשפטי כנדרש וכמצופה. בית המשפט אינו אמור לפשפש ולבדוק את השתלשלות כל ההליך ולבחון האם הנתבע ממשיך להיות מיוצג על ידי סיוע משפטי אם לאו. למותר לציין כי פתוחה הדרך גם בפני נתבע המיוצג על ידי הסיוע המשפטי ליטול לעצמו - אם ידו משגת בשלב כלשהוא - ייצוג פרטי ובית המשפט הרי לא יתערב בכך. בעניין זה אפשר והצגת הדברים בהסכם הפשרה הייתה מטעה במידה מסוימת ואסתפק בכך.

בזהירות המתבקשת מאחר ולא הוברר מי ערך את הסכם הפשרה המדובר, אציין כי ב"כ הנתבע, ככל בא כוח, משמש גם כ -officer of the court וחזקה עליו שלא יטעה או יכשיל את בית המשפט בעניינים מסוג זה ואסתפק בכך.

ממילא בעניין שבפניי ויתור הנתבע על הוצאות שנפסקו בהליך ביניים לאו ויתור הוא מאחר והנתבע אינו יכול לוותר על מה שמעולם לא היה שלו. עצם ההסכמה בין הצדדים לעניין זה אינה מעלה ואינה מורידה.

למה הדבר דומה ? להסכמת הצדדים בדבר פטור מיתרת אגרה או החזר אגרה. ברי לכל כי צדדים אינם יכולים להגיע להסכמות לעניין אגרה שהיא עניין למדינה ולבית המשפט בלבד. כך גם לעניין הוצאות שנפסקו לטובת בעל דין המיוצג על ידי הלשכה לסיוע משפטי במימון המדינה.

ההוצאות שנפסקו בהליך הביניים במקרה זה כמוהם כהוצאות שנפסקו לטובת אוצר המדינה והנתבע או כל גורם אחר לצורך העניין - לרבות בא כוחו - אינם רשאים לעשות בכספים אלה כבשלהם או ליתן הסכמות כלשהן ביחס לכספים אלה מבלי לקבל את הסכמת המדינה.

משלא ניתנה הסכמת המדינה ומשעומדת המדינה בתגובתה על קבלת הוצאותיה הרי שהתוצאה היא אחת: דחיית הבקשה. מובהר בזאת כי פסק הדין לא התייחס ולא התיימר להתייחס להוצאות שבהליך הביניים ועל כן דין הבקשה לביטול חיוב התובעת או להבהרת פסק הדין באופן המבוקש על ידה - להידחות.

מבלי שיהיה בכך כדי להביע עמדה לגופו של עניין הרי שככל שיש לתובעת טענות כלפי הנתבע או מי מטעמו בנסיבות העניין פתוחה הדרך בפניה לנקוט בכל הליך שתמצא לנכון.

לאחר ששקלתי בדבר ובשים לב להוצאות שכבר הוטלו על התובעת בהליך זה ועל אף בזבוז הזמן השיפוטי הרב - לא יהיה צו לטובת אוצר המדינה בגין בקשה זו.