מי ישלם את הארנונה – השוכר או בעל הדירה?

1. התובעת הגישה בלשכת ההוצאה לפועל תביעה בסכום קצוב כנגד הנתבע 1 בגין יתרת חוב ארנונה, מים ואגרת ביוב (להלן: "תשלומי החובה") בסך 24,479 ₪ המתייחס לאולם תעשיה ברח' מצודת בית"ר 8 בבת ים (להלן: "המושכר") בגין התקופה החל מיום 1.9.07 ועד ליום 31.3.08 (להלן: "תקופת החיוב").

הנתבע התנגד וטען כי אינו חב את סכום התביעה משום שבמועדים הרלוונטיים לחיוב הנטען לא החזיק במושכר אליו מיוחס החוב.

לאחר מתן רשות להתגונן לנתבע 1 בטענותיו, תוקן כתב התביעה והוסף לו הנתבע 2 שהוא בעלי המושכר אליו מתייחס חוב התביעה.

בהתאם לראיות שהוצגו בתיק אין מחלוקת כי בין הנתבעים 1 ו- 2 נכרת ביום 12.12.05 הסכם שכירות של המושכר המתייחס לתקופת שכירות מיום 1.1.06 ועד ליום 31.12.08 (להלן: "הסכם השכירות הראשון").

כמו כן, אין מחלוקת כי ביום 10.8.06 נחתם בין הנתבעים ומר פליקס זילברשטיין מסמך שכותרתו: "תוספת להסכם השכירות" בו סוכם כי מר זילברשטיין ישמש כשוכר חלופי במושכר החל מיום 1.9.06 ועד ליום 31.12.08 (להלן: "תוספת להסכם השכירות").

אין מחלוקת כי ביום 24.3.08 נחתם בין הנתבעים ומר דודקין יעקב ויטלי הסכם שכירות של המושכר המתייחס לתקופת שכירות מיום 1.4.08 ועד ליום 31.3.09 (להלן: "הסכם השכירות השני").

2. המחלוקת

העובדות כפי שהתבררו בתיק זה לא היו שנויות במחלוקת.

טענתו של הנתבע 2 לפיה השוכר החליפי, מר זילברשטיין עזב את הנכס ביום 31.8.07 לא נסתרה וכך גם טענתו של הנתבע 1 כי לא ישב פיזית במושכר אחרי 10.8.06.

המחלוקת היתה רק בשאלה מי הוא החייב כלפי התובעת בתשלומי החובה של המושכר בתקופת החיוב ומיהו בעל הזיקה הקרובה ביותר למושכר כאשר בפועל עמד המושכר ריק מיושבים.

3. גרסת התובעת:

טוענת ב"כ התובעת היא כי בהתאם לפקודת העיריות [נוסח חדש] חב המחזיק בפירעון תשלומי החובה של המושכר.

מאחר והוכח כי בפועל איש לא ישב במושכר בתקופת החיוב ומאחר והנתבע 2 החזיר לידיו את השליטה במושכר הרי שהתמלא התנאי הנדרש בהגדרת המונח "מחזיק" בפקודת העיריות וחלה על הנתבע 2 החובה לפרוע את תשלומי החובה לתובעת.

לטענת התובעת, הנתבע 1 יצא מהמושכר עת מסר את החזקה לידי מר זילברשטיין לפי הוראות התוספת להסכם השכירות ולא יכול היה לשוב אליו אלא בהסכמת הנתבע 2 ועל כן, בעל הזיקה הקרוב ביותר למושכר הוא בעליו, הנתבע 2.

לחילופין, טענה ב"כ התובעת, יש לחייב את הנתבע 1 שהוא השני בתור בעל הזיקה הקרוב ביותר בנכס ככל שיתברר כי הנתבע 2 לא החזיר לעצמו את השליטה במושכר כנטען לעיל שהרי מר זילברשטיין לא החזיק כלל במושכר בתקופת החיוב וגם לא לאחריה.