תא"מ 29650-12-16 יזאבכי נ' יזאבכי ואח'

לפני בקשה לדחיית חלק מהתובענה על הסף, עקב התיישנות. 

1. התובע הגיש תביעה כנד הנתבעים ע"ס של 44,500 ₪, עקב שכר טרחה שלא שולם לו. התובע פרט בכתב התביעה את העסקאות בהן טיפל עבור הנתבעים, משנת 1999 ועד 2010, סה"כ 6 עסקאות.

2. הנתבעים הגישו בקשה לדחיית חלק מהתובענה על הסף, עקב התיישנות, כאשר רק עסקה אחת, זו משנת 2010, בוצעה לפני 6.5 שנים, כל השאר בוצעו לפני מעל ל-14 שנים ולא ניתן לתבוע לגביהן. לגבי העסקה האחרונה, כך נטען, תבע התובע 2,000 ₪ בלבד ועוד סך של 1,200 ₪ עבור התראה.

3. התובע, בתגובתו, טען כי העסקאות טרם הושלמו היות והנתבעים לא שילמו את המיסים עבורם וכי על פי הסכמת הצדדים, סוכם כי שכר הטרחה של התובע ישולם עם ביצוע הרישום בפועל, לאחר ששולם סך של 5,000 ₪ עבור הוצאות.

התובע טען כי מדובר בהסכם מתמשך שתוקפו יפוג רק עם תשלום שכר הטרחה במלואו והיות וטרם הושלמו העסקאות, טרם הסתיימו היחסים בין התובע לנתבעים.

4. עוד טען התובע כי ברגע שהנתבעים ביקשו את תיקי הרישום, הם הקימו את עילת התביעה ומניין הימים מתחיל מהמועד בן ביקשו לעצור את הסכם העבודה, דהיינו מחודש ספטמבר 2016. התובע הוסיף וטען כי הנתבעים מודים בחוב ולכן יש להחיל את סעיף 9 לחוק ההתיישנות.

5. הנתבעים הגישו תגובתם וטענו כי התובע ממציא טענות חדשות ונמנע מלציין תאריכים של העסקאות ושל ההתחייבות. עוד טענו הנתבעים כנגד הרחבת חזית היות וטענות אלו של התובע לא עלו בכתב התביעה. עוד הכחישו הנתבעים כי הינם מודים בחוב.

דיון והכרעה:

6. לאחר שעיינתי בכתב התביעה, בבקשה , בתגובה ובתשובה לתגובה, מצאתי כי דין הבקשה לדחיית התביעה על הסף, להידחות.

7. הלכה ידועה היא כי סילוק על הסף הינו אמצעי דרסטי וקיצוני שיינקט רק כאשר ברור כי אין טעם בניהול ההליך. על בית המשפט לנקוט במשנה זהירות בבואו להורות על דחייה על הסף, עוד בטרם התקיים דיון ועוד בטרם לובנו המחלוקות.