תא"מ 29609-08-15 עטיה נ' מודיעין אזרחי בלדרות מאובטחת בע"מ

בפני בקשה להורות על ביטול פסק הדין שניתן ביום 9.2.16.

המבקשת טוענת כי כתב התביעה הועבר, לאחר שהתקבל אצלה, לטיפולה של חברת הביטוח. מבירור שערכה לאחר שניתן פסק הדין "הופתעה לגלות כי ככל הנראה עקב טעות אנוש ועומס עבודה חסר תקדים ... כתב התביעה ככל הנראה לא התקבל בחברת הביטוח" ומשכך לא הוגש כתב ההגנה במועד (ס' 3 לבקשה; ההדגשות לא במקור). את הבקשה תמכה המבקשת בתצהיר מנהלה אשר נערך על דרך ההפניה.

המשיב, בתגובה, טען כי התנהלות המבקשת מלמדת על זלזול בהליך המשפטי ובבית המשפט. עוד נטען כי המבקשת לא הציגה כל נימוק הגנה של ממש.

המבקשת לא השיבה לתגובה.

לאחר שהתרשמתי מטיעוני הצדדים וממכלול נסיבות העניין, נחה דעתי כי דין הבקשה להדחות.

בעל דין שקיבל פס"ד במעמד צד אחד, רשאי להגיש בקשה לביטולו לאותה ערכאה. זכות הגישה לערכאות הינה זכות יסודית ולא בנקל ינעל בית המשפט את שעריו לפני המתדיינים. העדפה של ממש היא לקבל הכרעות שיפוטיות לאחר דיון ממצה לגופו של עניין ובמעמד שני הצדדים.

המבקשת מאשרת כי קיבלה לידיה את כתב התביעה והחלה בטיפול בו (באמצעות העברתו לחברת הביטוח שלה), ומשכך, היא אינה זכאית לביטול פסק הדין משיקולי צדק.

בית המשפט רשאי לבטל את פסק הדין, לפי שיקול דעתו. במסגרת זאת, נשאלות שתי שאלות: מהי סיבת המחדל, ומהם סיכויי ההגנה.

אכן המבקשת חדלה במחדל כמתואר לעיל, אולם נדיר הפגם הדיוני שאינו ניתן לריפוי באמצעות פסיקת הוצאות הולמת.

לא יכולתי להתרשם האם למבקשת טענות הגנה ראויות לבירור או טענות הגנה כלל. כל שנאמר בבקשה לביטול פסק הדין הוא כי "למבקשת הגנה טובה מאד ... לאור העובדה כי היתה מבוטחת במועד הרלוונטי" (עמ' 3 לבקשה; פסקאות לא ממוספרות).

זאת ועוד, שאת הבקשה לביטול פסק הדין לא תמכה המבקשת בתצהיר ערוך כדין כי אם בתצהיר על דרך ההפניה. תקנה 521 לתקנות סד"א קובעת שתצהיר יהיה ערוך בגוף ראשון ויכיל עובדות שהמצהיר מעיד עליהן. מכאן קבעה הפסיקה, כי למעט במקומות בהם הדין מכיר בכך במפורש (כגון: תקנה 214ג לתקנות סד"א), יש לערוך את התצהיר באופן מפורט, ולא ניתן לקבל תצהיר ערוך על דרך ההפניה (כך, ראה ע"א 16/89 ורדים נ' החברה הישראלית, פ"ד מח (5) , 729, 736).