תא"מ 29578-09-15 מוראד נ' טארק ואח'

1.בפני תביעה כספית ע"ס 50,210 ₪ שהגיש התובע, בטענה לטיפול כושל ורשלנות מצד הנתבעים המפעילים מוסכים, ביחס לטיפול ברכבו מדגם "יונדאי" סנטפה מ.ר 31-908-65 שנת ייצור 2008 (להלן: "הרכב").

ע"פ הנטען בתביעה, ביום 4.3.15 זוהתה תקלה במנוע הרכב. ביום 5.3.15 נגרר הרכב למוסך הנתבע. המנוע וגיר הרכב פורקו על ידי הנתבע 1 (להלן:"הנתבע") והמנוע הועבר לחריטה ושיפוץ אצל הנתבעת 2 (להלן:"הנתבעת").

ביום 8.3.15 שופץ המנוע על ידי הנתבעת וחזר להרכבה אצל הנתבע.הרכב שוחרר ביום 16.3.15. עם יציאת הרכב מן המוסך, ובסמוך לכניסה לכפר של התובע, שמע התובע רעשים של שבירה הבוקעים מן הרכב ומקורם בתיבת ההילוכים. לאחר מכן הרכב נעצר. התובע יצר קשר עם הנתבע , אשר על פי הנטען, התנער מכל אחריות, או אז נאלץ התובע להכניסו למוסך אחר לשם תיקון תיבת ההילוכים (להלן:"התקלה בתיבת ההילוכים"). הרכב שוחרר מן המוסך המתקן ביום 25.3.15. התובע עתר לחייב את הנתבע בעלות שיפוץ , הרכבת הגיר ואובדן הנאה (משך 9 ימים 500 ₪ לכל יום) בסכום כולל של 14,080 ₪.

ביום 28.3.15, ולאחר תיקון הגיר, הרעשים במנוע לא פסקו ואף החריפו. התובע שב והתלונן על קשיים בסחיבה. הנתבע בדק את הרכב ועל פי הנטען הפנה אצבע מאשימה לנתבעת באשר לטענתו התרשלה בשיפוץ המנוע. תחילה המליץ נציג הנתבעת על החלפת סוג שמן. התובע החליף סוג שמן, אך הבעיה לא נפתרה. לבסוף, לאחר דין ודברים מייגע, הנתבעת הסכימה לבצע תיקון למנוע תוך שהיא מחייבת את התובע רק בעלות החלקים. בראשית אפריל 2015 שיפצה הנתבעת את המנוע אך מלאכת ההרכבה שלו התבצעה אצל בעל מוסך אחר (סמיח רדא). (להלן:"התקלה הראשונה במנוע").

ביום 10.4.15 שוחרר הרכב לאחר שיפוצו והרכבתו החוזרת. דא עקא, שלשיטת התובע, הנתבעת התרשלה בשנית, עת ביום 2.7.15 קרס המנוע. הנזק שנגרם למנוע לא ניתן היה לתיקון ולכן החליף התובע את המנוע אצל סמיח רדא והרכב שוחרר ביום 24.7.15. (להלן:"התקלה השניה במנוע").התובע עתר לחייב את הנתבעת בהוצאות שהוציא לתיקון הראשון והתיקון החוזר וכן אובדן הנאה בסכום כולל של 36,130 ₪

כמו כן עתר התובע לחייב את שני הנתבעים בעוגמת נפש ופיצויים עונשיים.

2.ע"פ הנטען בכתב הגנה שהגיש הנתבע, הציע לתובע שלא לשפץ את המנוע, אלא להחליפו בחדש. לדבריו, ביצע את העבודה כראוי ,הרכיב את המנוע בצורה מקצועית ולא נפל כל דופי בעבודתו. משעבודתו הסתכמה בהרכבת המנוע בלבד, אין לייחס לו כל אחריות לגיר ולתיבת ההילוכים.לטענת הנתבע, אם וככל שנגרם נזק לגיר, הרי שמקורו בבלאי סביר שכן הרכב במועד התיקון כבר גמע כ-350,000 ק"מ.

3.גם הנתבעת טענה בכתב הגנתה כי דין התביעה להידחות. הנתבעת הודתה כי קיבלה לידיה שיפוץ וחריטה של המנוע אולם טענה, כי עם סיום השיפוץ והחריטה נמסר המנוע לנתבע והיא אינה מודעת להמשך הטיפול אצל האחרון. לטענת הנתבעת, התיקון שהוצע היה לפנים משורת הדין והיווה מחווה של רצון טוב על מנת להפיס את התובע ואין לפרש זאת כהודאה מצידה בחבות. הנתבעת הוסיפה כי העובדה שרק בוכנה אחת נשחקה מצביעה על כך שנגרמה עקב החום במנוע ולא עקב חריטה לא נכונה.

לגבי התיקון השני נטען כי, בין התיקון הראשון לבין התגלות הנזק השני חלפו כשלושה חודשיים- פרק זמן שיש בו כדי לנתק כל קשר סיבתי.

4.מטעם התובע העידו:התובע וכן מר רדא סמיח (להלן:"סמיח"). כן נחקר מהנדס הרכב שמואל אביעד שחוות דעתו הוגשה מטעם התובע. מטעם הנתבע העיד הנתבע וכן נחקר מר דראושה אחמד שנתן חוות דעת מטעם הנתבע . מטעם הנתבעת העיד נציגה מר נביל נסראללה (להלן :"נביל").

לנוכח המחלוקות בין מומחי הצדדים ומאחר שמדובר בשאלות מקצועיות,, מונה מר אסף אלפסי, מהמכון לחקר הרכב בע"מ כמומחה מטעם ביה"מ (להלן:"המומחה").

דיון

5.לאחר שעיינתי בכל המסמכים שבפני,התרשמתי מחקירות העדים והמומחים מטעם הצדדים ולאחר שעיינתי בחוות דעתו של המומחה ,מצאתי לאמץ את דעתו של המומחה,למעט ביחס לכשל השני במנוע. רק בעניין זה מצאתי כי אין די בדעתו של המומחה כדי להביא לקביעה שהורם נטל ההוכחה כי הכשל נגרם באחריות הנתבעת.

התקלה בתיבת ההילוכים-אכן כנטען בסיכומי הנתבעת,בעניין זה, לא הועלתה בכתב התביעה טענה כנגד הנתבעת, אלא כנגד הנתבע בלבד. (אולם,בניגוד לנטען בסיכומי הנתבעת,אין המדובר רק בשני כשלים,אלא בשלושה. אמנם ביחס לכשל הראשון-תיבת ההילוכים,לא הועלתה טענה כנגד הנתבעת,אך ביחס לשני הכשלים הנוספים שהיו בהמשך במנוע,הועלו גם הועלו טענות).

ביום 5.3.15 הכניס התובע את הרכב למוסכו של הנתבע. הנתבע הודה כי הגיר הגיע אליו כשהוא תקין (עמ' 13 סיפא) וראו גם עדות סמיח והמסמך עליו הוא חתום- נספח ד' לכתב התביעה וכן חקירת מומחה הנתבע בעמ' 16 רישא לחקירתו. הרכב שוחרר לאחר התיקון,ביום 16.3.15. באותו יום בו יצא הרכב מהמוסך ובסמוך לכניסה לכפר של התובע, שמע התובע רעשים של שבירה הבוקעים מן הרכב ומקורם בתיבת ההילוכים. לאחר מכן הרכב נעצר. הנתבע התנער בכתב הגנתו מאחריות לתקלה. ע"פ קביעת המומחה אותה מצאתי לקבל,בשל אופי התיקון שבוצע במוסך בצירוף סמיכות האירועים בין התיקון שבוצע לכשל בתיבת ההילוכים לאחר 110 ק"מ בלבד מיציאת הרכב מהמוסך והעובדה שהנתבע התנער מאחריות ולכן מנע בדיקה לאיתור הסיבה לתקלה,יש לקבוע כי הנתבע אחראי לתקלה.