תא"מ 29511-02-16 איילון חברה לביטוח בע"מ נ' סטיב שאול ואח'

לפניי בקשת הנתבעת 3 לדחיית התביעה נגדה על הסף.

התביעה בתיק זה עניינה תביעת שיבוב בגין נזקי רכב התובעת בתאונה בה מעורב רכב הנתבעים 1-2, אשר בוטח אצל הנתבעת 3. סכום התביעה עומד על סך 3,242 ₪, בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. הנתבעת 3, עותרת לסילוק התביעה על הסף נגדה, מחמת היות סכום התביעה נמוך מגובה ההשתתפות העצמית בפוליסת הרכב שהונפקה על ידה (נספח א' לבקשה).

אקדים ואומר, לאחר בחינת הבקשה, התגובה והתשובה ועיון בכתב התביעה, אני נעתרת לבקשה;

סכום התביעה, על פי כתב התביעה, נמוך מגובה סכום ההשתתפות העצמית בפוליסה בה בוטח רכב הנתבעים אצל הנתבעת 3, ששיעורו עומד על סך של 3,800₪.

סעיף 23 לתקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאי חוזה לביטוח רכב פרטי), תשמ"ו-1986 קובע כדלקמן: "על אף האמור בסעיף קטן (ב) אם הסכום שהמבוטח חייב לשלם לצד שלישי שווה לסכום ההשתתפות העצמית, או קטן ממנו, ישא המבוטח בעצמו בתשלום לצד השלישי והמבטח לא יהיה חייב לשלם לצד השלישי כל סכום שהוא". הוראה מפורשת זו מלמדת כי מקום בו סכום ההשתתפות העצמית נמוך מסכום הנזק, חברת הביטוח אינה חייבת לשלם לניזוק מאום ועל הניזוק ומי שבא בנעליו לפנות למבוטח (ראו תא"מ (ת"א) 36884-07 אוסטנסקי נ' כהן עמ' 3 ( 12.1.2012) (להלן: "עניין אוסטונובסקי); תא"מ (ת"א) 45619-02-15 הראל חברה לביטוח נ' כהן (15.12.2015) ).

כדברי כב' השופט חאג' יחיא בעניין אוסטונובסקי: "למעשה הסכום בנזק השווה לגובה ההשתתפות העצמית, איננו מכוסה ע"י הביטוח לכתחילה. זאת אומרת, המבוטח מכוסה בתביעות צד ג' על ידי הביטוח רק מהשקל הראשון שאחרי הסכום השווה לסכום הקרוי "השתתפות העצמית". למעשה בסכום השווה להשתתפות עצמית, אין המבוטח מכוסה, והוא בבחינת אחראי ישיר ובלעדי כלפי הניזוק. יש הגיון בקביעה זו, על מנת שהמבוטח יהיה בעל עניין להימנע מגרימת נזקים, ושלא יקל ראש בשימושו בכלי המבוטח, בהתבסס על ההנחה שתמיד חברת הביטוח תשלם" (עמ' 3 לפסק הדין).

בהקשר לסכום הנזק, קבע כב' השופט ע' אלקלעי בעניין תא"מ (ת"א) 5358-03-10 איילון נ' בורדסקי (1.4.2012) כי המועד הקבוע לבירור השאלה האם סכום הנזק גבוה או נמוך מסכום ההשתתפות העצמית הוא מועד משלוח הדרישה. כך שאין לכלול בסכום הנזק את סכום הוצאות המשפט ושכר טרחת עורכי הדין בעקבות הגשת התביעה. זו גם עמדתי.

עמדת התובעת בנוגע לטענת הנתבעת 3 להיעדר כיסוי ביטוחי מחמת היעדר רישיון נהיגה בתוקף לנהג רכב הנתבעים, אינה רלבנטית לבקשה שלפניי ולטעמה של הנתבעת לסילוק התביעה נגדה על הסף. מכל מקום, לא ראיתי לקשור בין דרישת התובעת לקבל מהנתבעת 3 דו"ח החקירה בשאלת תוקפו של רישיון הנהגה של נהג רכב הנתבעים לבקשה שלפניי, וביתר שאת כאשר הנתבעת טענה להיותה פטורה מתשלום בשל היות סכום התביעה נמוך מסכום ההשתתפות העצמית במכתב התשובה לדרישת התובעת וכן בכתב ההגנה, טרם הגשת הבקשה לסילוק על הסף.

אשר על כן, התביעה כנגד הנתבעת 3 נדחית.