תא"מ 29457-04-16 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' אגד אגודה שיתופית לתחבורה ציבורית בע"מ

מונחת לפניי תביעה כספית על סך של 5,119 ₪ לפיצוי עקב נזקים שנגרמו לרכב התובעת בגין התנגשות רכב הנתבעת, אוטובוס אגד, ברכבה.

על פי העובדות המתוארות בכתב התביעה, בתאריך 17.12.2014, בירושלים, סטה הרכב הפוגע מנתיב נסיעתו בעת פנייה שמאלה וחסם את נתיב נסיעת הרכב הנפגע וכתוצאה מכך פגע בו.

הנתבעת מנגד, מבקשת לדחות את התביעה משהאשם רובץ לפתחו של רכב התובעת. נהג הנתבעת נהג באזור קניון מלחה בנתיב הימני המיועד לפנייה שמאלה ואילו רכב התובעת נסע משמאלו בנתיב בו אסור לו לנסוע ישר. חרף זאת, נסע רכב התובעת ישר ופגע בדופן אמצעית שמאלית של האוטובוס, הגם שהנהג עצר את האוטובוס.

הנהגים העידו בפניי.

בעדותו מסר נהג התובעת כי נסע בכביש בעל שלושה נתיבים מקניון מלחה לקרית יובל, שם הוא מתגורר. הוא נסע בנתיב האמצעי והתכוון לפנות שמאלה. הוא החל בפנייה ואז אוטובוס שהיה מצד ימין לו אשר התכוון אף הוא לפנות שמאלה, נסע קרוב אליו ונגע עם הדופן בפינה הימנית שלו. לטענתו, לו היה ממשיך ישר כגרסת נהג האוטובוס, כי אז אמורה הייתה להיות לו פגיעת חזית, בדופן הקדמית שלו. ברם, לא כך הם פני הדברים. הוא הדגיש כי הוא לא התכוון מלכתחילה לנסוע ישר משבהמשך ממוקם אצטדיון טדי ולא הייתה לו כל סיבה לנסוע לשם. הוא העיד "עצרתי כי פחדתי מהתנועה בשני צידי והוא התקרב אליי. אולי זה היה גבול בין שני המסלולים אבל ישר לא נסעתי" (עמ' 1 לפרוטוקול שורות 26-28), כאשר האוטובוס היה מימינו (עמ' 2 שורה 12). הוא הבהיר כי החל בנסיעה שמאלה וראה "את שני צידי הדרך ונסעתי כל כך לאט ונעמדתי במסלול שלי, האוטובוס לא היה צריך להגיע למסלול שלי" (עמ' 2, שורות 23-24). הוא נשאל, האם יכול להיות שראה תנועה מצד שמאל ואוטובוסים מצד ימין, נבהל והמשיך ישר במקום לפנות שמאלה. הוא השיב "אין מצב שאתחיל לפנות שמאלה ואז ו(א)סע ישר" (שורות 25-27).

נהג הנתבעת מסר בעדותו כי נהג התובעת היה בנתיב האמצעי. הוא הבחין במראה שנהג התובעת רוצה להמשיך ישר ועל כן עצר את האוטובוס, או אז נהג התובעת נכנס ברכבו בחלק האחורי של האוטובוס, מחלקו האמצעי ועד סופו מצד שמאל. לאחר קרות התאונה, עת שטח לפני נהג התובעת מדוע המשיך ישר כאשר בנתיב האמצעי אין אפשרות לנסוע ישר, השיב לו נהג התובעת ש"לא היה שם הרבה זמן". אשר על כן, פניית האוטובוס שמאלה והמשך נסיעתו של התובע ישר, היא אשר הובילה לקרות התאונה. במענה לשאלת ב"כ התובעת, השיב כי לאוטובוס לא נגרם נזק. ב"כ התובעת עימת את נהג האוטובוס עם טענתו כי הפגיעה ברכבו של נהג התובעת הייתה "בטמבון הקדמי מצד ימין" אלא "לכל האורך מהדלת הקדמית ימנית". נהג האוטובוס השיב שהדבר לא קרה כך.

6.בסיכומיה, טענה התובעת כי לו הייתה נכונה גרסת נהג האוטובוס ונהג התובעת היה ממשיך ישר, כי אז הפנס הימני של רכבו היה נשבר והרי אין לו נזק בחזית. הפגיעה לאורך הרכב מהדופן הימני הקדמי תומכת בגרסה שנהג התובעת לא התנגש באוטובוס. אל מול זאת, הנתבעת טענה כי הוחלף פנס ראשי ימני ופגוש קדמי כמפורט בדו"ח השמאי. לעניין זה השיבה התובעת כי הפנס והפגוש הוחלפו כתוצאה מפגיעה בדופן ולא כתוצאה מפגיעה חזיתית. לכך השיבה הנתבעת כי מדובר "בהשערות" בלבד. מכל מקום, טענה הנתבעת בסיכומיה כי לו הייתה מתרחשת התאונה כפי שהעיד נהג התובעת באופן שעצר באמצע הצומת בעלת שלושה נתיבים כאשר משמאלו ישנם רכבים ומימינו ישנם אוטובוסים, ניתן היה לצפות לתלישה של הטמבון הקדמי ולא לסימני שפשוף כפי שנוצרו לאורך רכבו. נהג התובעת לא ידע להשיב אם התאונה התרחשה בזמן שעצר בצומת או בזמן נסיעה. תחילה אמר כי עצר ולאחר מכן כי "זחל".

7.לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על צורפותיהם ושמעתי את הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל, תוך חיובה של התובעת אף היא באחריות לתאונה.

בטופס ההודעה מיום 18.1.2015 ציין כי "אני נוסע בנתיב לפנות שמאלה מהנתיב (נכתב שמאלי ונמחק-א"מ) הימני ביותר והרכב שנסע בנתיב האמצעי בצד שמאל ואסור לו להמשיך ישר, ראיתי שהוא רוצה להמשיך עצרתי והוא פגע בדופן אמצעי שמאלי של האוטובוס". יצוין, כי בחקירה בבית המשפט צוטט שהאוטובוס היה בנתיב לפניה שמאלה השמאלי ביותר. זאת, הגם שבטופס ההודעה נכתב אחרת ואף הכיוון "שמאלי" נמחק בכוונת מכוון. מכל מקום, אין חולק בסופו של יום, כי נהג התובעת נהג בנתיב האמצעי הפונה שמאלה, ונהג האוטובוס נהג בנתיב הימני והתכוון לפנות שמאלה.