תא"מ 29413-03-14 אליהו חברה לבטוח בע"מ נ' צמח ואח'

בהתאם להחלטתי מיום 2.4.15 ניתן בזה פסק דין לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

לאחר ששמעתי את עדי הצדדים במסגרת הדיון בפניי מיום 28.1.15 והתרשמתי מעדותם, עיינתי בכתבי הטענות לרבות סיכומי הצדדים, ובכלל זה תמונות נזקי רכב התובעת, הגעתי לכלל מסקנה שהתובעת עמדה בנטל להוכיח את תביעתה אך זאת בניכוי סך של 507 ₪ בגין אי הפחתת רכיב ירידת ערך בעקבות תאונה קודמת.

אני מקבל את עדות נהג התובעת ביחס לנזקים ברכבו ועוצמת הפגיעה בו מאחור. הוכח שזווית פניית הרכבים ימינה מדרך נמיר לגשר רוקח והתרחשות תאונה בין הרכבים בדיוק בנקודה זו, תואמות את מיקום הנזקים ברכב התובעת. הנתבע 1 לא יכל לשלול נזק פנימי ברכב התובעת שכן הצדדים לא התמקדו בנושא זה בעת החלפת הפרטים. עיון בחוות דעת התובעת מלמד על התאמה בין הנזק המוכח בעין (שלא נראה גדול) לבין מיקום הנזקים הפנימיים ברכבה שהינם ליבת האומדן השמאי. הנתבעים לא ביקשו להזים את אומדנו זה של הנזק על דרך של זימון שמאי התובעת ועל כן על פניו עניין לנו בשמאות שלא נסתרה שגם עומדת בקנה אחד מיקום הנזקים בפועל.

באשר לתאונות קודמות ברכב, התובעת התבקשה לצרף דו"ח אירועים קודמים של רכבה והסתפקה בשמאות של תאונה קודמת ותצהיר של נציג מטעמה התומך בו, וזאת בין היתר לנטען כי הרכב חווה תאונה קודמת בעברו. הנתבעים טוענים שאין מדובר במסמכים נכונים שכן התובעת צוותה לצרף תרשומת פנימית של מבוטחתה בנוגע לתאונות קודמות שהרכב חווה כרשום אצלה. בהחלטת יום 28.1.15 בעניין זה לא ניתן צו ספציפי בעניין דו"ח פנימי כאמור ועל כן ניתן היה לפרשה לשני הכיוונים. עם זאת סבור אני כי החומר שהוצג לבית המשפט די בו בנסיבות אלו בכדי להסיק את אשר הסקתי בפתח פסק הדין ולא מסתתרים חומרים נוספים אשר יעידו אחרת זאת בשים לב בין היתר לעובדה שמדובר ברכב חדש כמעט בעת התאונה. הנתבעים לא ביקשו לזמן את מוסר התצהיר מטעם התובעת לחקירה על תצהירו בעניין זה כך שעל פניו וכאמור בשים לב לגיל הרכב, נראה כי מדובר בתאונה אחת ויחידה אשר דווחה לתובעת ואשר קשורה ברכב זה עובר לתאונה זו. עם זאת וכפי שציינתי לעיל, חרף הנטען בתצהיר, לא מצאתי כי רכיב ירידת הערך בגין התאונה הקודמת בשיעור של חצי אחוז קוזז מערך רכב התובעת בעת חישוב ירידת הערך הנוכחית. בחינת הדברים מלמדת שערכו של רכיב זה כיום, לאחר ניכוי המע"מ הידוע אותה עת עומד על 507 ₪, כסכום אותו יש להפחית מסכום הנזק לפיצוי הנתבע.

אשר על כן, אני מורה כי הנתבעים, באמצעות הנתבעת 2, ישלמו לתובעת את סך הנזק הישיר בגין התאונה ועלות שכ"ט שמאי מטעמה, בניכוי 507 ₪ ובסך 11,399₪, בצירוף הצמדה למדד מיום התשלום למבוטחת, שכ"ט עו"ד בשיעור 11.8, אגרת בית משפט ששולמה בפתיחת התיק ושכר העד מטעם התובעת כפי שנפסק בדיון מיום 28.1.15.

הסכומים האמורים ישולמו בתוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.

ניתן היום, כ"ז סיוון תשע"ה, 14 יוני 2015, בהעדר הצדדים.