תא"מ 29359-12-14 הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ נ' מרוואן ואח'

1.לפניי תביעת שיבוב, בסדר דין מהיר, בגין תגמולי ביטוח ששילמה התובעת למבוטחה בעקבות נזקי רכוש שנגרמו לו בתאונת דרכים מיום 19.06.2014, בין כלי רכב, מסוג פרטית, מ"ר 78-796-71 שבעת התאונה היה מבוטח על ידי התובעת (להלן: "הפרטית") לבין כלי רכב, מסוג אוטובוס, מ"ר 15-858-51, שבעת התאונה היה נהוג בידי הנתבע 1 ובבעלות הנתבעת 2 (להלן: "האוטובוס") (ולהלן: "התאונה").

2.אין מחלוקת לעניין עצם קרות התאונה אלא לעניין האחריות לקרות התאונה ולעניין שיעור הנזק.

3.נערכו לפניי שתי ישיבות הוכחות שבהן הוגשו ראיות הצדדים, והעידו הנהגים המעורבים בתאונה.

4.בתום הדיון בתביעה, ולאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות, הגיעו ב"כ הצדדים להסדר, לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבלה באופן חלקי.

5.על יסוד כל החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, בשים לב נסיבות התרחשות התאונה, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל חלקית, באופן שנהג האוטובוס יישא באחריות לקרות התאונה בשיעור של 70% ואילו נהג הפרטית יישא באחריות לקרות התאונה בשיעור של 30%.

הגם שהצדדים הסמיכוני לפסוק על דרך הפשרה וללא נימוקים, מצאתי ליתן הנמקה תמציתית לביסוס מסקנתי:

לטענת התובעת, על יסוד גרסתו של נהג הפרטית, לאחר שהפרטית ביצעה פניית פרסה כדין והשתלבה לאחר מכן לנתיב הנסיעה הימיני האוטובוס שקודם לכן עמד בשול הימין של הכביש נסע לאחור לכיוונה של הפרטית ופגע בה.

מנגד, טוענים הנתבעים, על יסוד גרסתו של נהג האוטובוס, כי בעת התאונה האוטובוס עמד כבר מספר דקות במפרץ חניה שמצד ימין לדרך ולפתע הרגיש מכה מאחור, וגילה כי הפרטית פגעה באוטובוס מאחור.