תא"מ 29316-06-15 מסגרית האחים אבו בע"מ נ' בושארי

1.בפני תביעה לביצוע שיק ע"ס 3,000 ₪, משוך מחשבון הנתבע, שנמסר לתובעת וחולל בשל הודעת ביטול (להלן: "השיק"). 

2.חרף ניסיונות לא מעטים להביא לסילוק המחלוקת מחוץ לכותלי בית המשפט, לעיתים אף בסיוע בית המשפט, לא צלח הדבר, ומכאן פסק דין זה. נימוקי פסק הדין יינתנו בתמצית, כהוראת תקנה 214טז(ב).

הצדדים והמחלוקת

3.התובעת היא מסגרייה, המבצעת בין היתר עבודות של התקנה ותיקון ארגזים, דפנות ורמפות במשאיות. מאיר אבו הוא מנהל התובעת (להלן: "מאיר").

4.הנתבע הוא בעליהן של משאיות המשמשות, בעיקר, להובלת סחורה. הנתבע השתמש בשירותי התובעת.

5.אין חולק שהנתבע פנה לתובעת, ביום 3.4.12, לצורך התאמת ארגז והרכבתו על אחת ממשאיותיו. התובעת ערכה הזמנת עבודה (מס' 6070, נספח א' לתצהיר הנתבע), ביצעה את העבודה וקיבלה את מלוא התמורה (החשבונית והקבלה – נספחים ב' וג' לתצהיר הנתבע).

6.לעניין השיק, נושא הביצוע, חלוקים הצדדים ומוסרים גרסאות שונות בתכלית.

א.אליבא הנתבע, כאשר ביקש לקבל את המשאית בתום העבודה, מאיר דרש ממנו, כתנאי לשחרור המשאית, תשלום נוסף של 3,000 ₪, עבור מבחן רישוי למשאית. אלא, שהמבחן כבר היה כלול במחיר ההזמנה והדרישה הייתה לתשלום ביתר, בניגוד להסכמות הצדדים. ניסיונות חוזרים ונשנים לשחרר את המשאית, נתקלו בסירוב מוחלט של מאיר. הנתבע נאלץ לתת לו, בניגוד לרצונו ומאחר ושחרור המשאית היה דחוף, את השיק דנא.

הנתבע הדגיש כי נתן שיק מחשבונו האישי, שלא כהרגלו לתת לתובעת שיקים של העסק בלבד (לרבות בגין העבודה הנ"ל).

ב.לשיטת התובעת, טענות הנתבע אינן נכונות בעליל. תוך כדי ביצוע העבודה הנ"ל, הנתבע מסר לתובעת משאית נוספת לתיקון דופן, שסוכם לבצעה בשלב יותר מאוחר, כנגד תשלום במזומן בסך 3,000 ₪. הנתבע הגיש לתובעת את השיק דנא, שהוחזר לידיו, כדי שישלמו בתום התיקון. התובעת טוענת שתיקון זה ארך זמן וכשהסתיים, הנתבע הגיע לקחת את המשאית ושילם לתובעת באמצעות השיק.

בגין עבודה זו (להלן: "ההזמנה השנייה"), הוציאה התובעת הזמנת עבודה (מס' 6256, נספח ג' לתצהיר התובעת) וכן חשבונית (נספח ה' לתצהיר התובעת). ברם, כשהופקד השיק הסתבר שהנתבע ביטל אותו. חרף הבטחות חוזרות ונשנות של הנתבע, עד כה לא נפרע השיק.

ג.הנתבע מכחיש טענות התובעת. לגרסתו מעולם לא הייתה הזמנה שנייה והחתימה בהזמנה 6256 היא חתימה מזויפת. טענות התובעת אינן מתיישבות עם הצגת השיק לפירעון ביולי 2012, כשלושה חודשים לאחר זמן פרעונו, ובוודאי לא עם הגשתו לביצוע בינואר 2015, כשלוש שנים לאחר מכן. השיהוי מחזק טענתו כי מדובר ששיק שנמסר תחת לחץ וללא קבלת תמורה. הנתבע הכחיש בתוקף ביצוע עבודה נוספת ע"י התובעת, ואף צירף סימוכין על תיקון בוכנות לרמפה אחורית במסגרייה אחרת, במאי 213 (נספח ט' לתצהירו).

כמו כן, הנתבע צירף לראיותיו חוו"ד של גרפולוג, שהשווה את החתימה על ההזמנה שבמחלוקת לחתימות השוואה של הנתבע, ומצא כי החתימה שבמחלוקת אינה חתימתו.

דיון והכרעה

7.עיינתי בכתבי הטענות, בראיות בכתב שהגישו הצדדים, בפרוטוקולים ובסיכומים, אמדתי את משקל גרסאות הצדדים, ולהלן החלטתי:

8.העיון בהזמנה 6070 מיום 3.4.12 מעלה, כי מפורטות בה פעולות להתאמת הארגז והרכבתו, כולל קבלת אישורים וביצוע מבחן רישוי. בגין כלל העבודה דרשה התובעת תשלום בסך 20,700 ₪, בתוספת מס ערך מוסף. כאמור, אין חולק שתמורה זו שולמה במלואה.

הנתבע טען שמאיר דרש 3,000 ₪ במזומן עבור מבחן הרישוי. טענה זו לא נסתרה במפורש ע"י מאיר בתצהירו, ואף לא נסתרה בעדות הנתבע, בהעדר שאלות ספציפיות בעניין זה.

מכאן, שעל פניו, לפי גרסת הנתבע, דרש מאיר תשלום שלא הגיע לתובעת, משום שהתובעת לא סיפקה דבר בעדו.