תא"מ 29282-03-14 אלבר ציי רכב (ר.צ.) בע"מ נ' כרמלי ואח'

לפני תביעה במסגרתה עותרת התובעת כי בית המשפט יורה לנתבעים לפצותה בגין נזקי תאונת דרכים.

במסגרת כתב התביעה, טענה התובעת כי ביום 3.5.2009 נפגע רכבה בתחנת הדלק בבית דגן שעה שרכב הנתבעים נסע לאחור ופגע בחלק קדמי ימני של רכב התובעת.

במסגרת כתב ההגנה, טענו הנתבעים כי האחריות לאירוע התאונה רובצת לפתחה של התובעת שעה שהיה זה נהג רכב התובעת אשר פגע ברכב הנתבעים, עת שזה האחרון, היה בעצירה מוחלטת.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, שמעתי את עדויות הצדדים בפני, באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל , וזאת ביחס לכתב התביעה המתוקן. טעמיי להלן.

הנתבע 1 התבקש להדגים, באמצעות מכוניות קטנות את דרך התרחשות התאונה. מהדגמה זו עלה כי התאונה התרחשה שעה שהמגע בין הרכבים הינו בפגוש אחורי שמאלי של רכב הנתבעת, פגע בחלק קדמי ימני של רכב התובעת.

עדות זו של הנתבע 1 אינה עומדת בקנה אחד עם תמונות הנזק ברכב התובעת. מתמונות אלו (ת/1), ניתן לראות בבירור כי הנזק ברכב התובעת הוא בצד הימני ולא בטמבון הקדמי ימני.

מאידך, נהג התובעת הדגים את דרך התרחשות התאונה באופן שבו רכב הנתבעים נסע לאחור תוך כדי הטיה, מעין סיבוב, ובאופן שבו הפגיעה הייתה באזור גלגל קדמי ימני של רכב התובעת. תיאור זה עומד בקנה אחד עם הנזקים המפורטים בחוות דעת השמאי.

בדיון התברר גם שיחד עם הנתבע 1 היה אדם נוסף ברכב. לטענת הנתבע 1 הוא אינו עובד עוד בחברה בה עבד בעת קרות התאונה, ואינו בקשר עם אותו עד.

עם זאת, לא נטען ולא הונח בפני כל מצע ראייתי ממנו ניתן להסיק כי נעשה ניסיון לאתר את אותו עד.