תא"מ 29170-12-16 איי. אי. ג'י. חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' איילון חברה לביטוח בע"מ

1.לפניי תביעת שיבוב והפסדים, בסדר דין מהיר, בגין תגמולי ביטוח ששילמה התובעת 1 למבוטחת שלה היא התובעת 2, ובגין ההפסדים שנגרמו לאחרונה בעקבות הפעלת הכיסוי הביטוחי לשם תשלום נזקי רכבה, זאת על רקע נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים.

תאונת הדרכים ארעה ביום 27.10.2015, בין כלי רכב, מסוג פרטית, מ"ר 13-994-73 שבעת התאונה היה מבוטח על ידי התובעת 1 ובבעלות התובעת 2 ונהוג בידה (להלן: "הפרטית") לבין כלי רכב, מסוג מיניבוס, מ"ר 12-249-34, שבעת התאונה היה מבוטח על ידי הנתבעת בביטוח אחריות לנזקי צד ג' (להלן: "המיניבוס") (ולהלן: "התאונה").

2.אין מחלוקת לעניין עצם קרות התאונה אלא שהצדדים חלוקים באשר לנסיבות התרחשותה ולגבי היקף הנזק.

3.נערכה לפניי ישיבת הוכחות שבה הוצגו ראיות הצדדים, והעידו הנהגים המעורבים בתאונה.

4.עוד בפתח ישיבת ההוכחות הגיעו ב"כ הצדדים להסדר, לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבל אותה באופן חלקי.

5.על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה ומוקדי הנזק בכלי הרכב, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל חלקית, באופן שהנהגים המעורבים בתאונה יישאו באחריות שווה לקרות התאונה.

הגם שהצדדים הסמיכוני לפסוק על דרך הפשרה וללא נימוקים, מצאתי ליתן הנמקה תמציתית לביסוס מסקנתי.

לאור גרסאותיהם הספקולטיביות של שני הנהגים המעורבים בתאונה, ומאחר ושני הנהגים מאשרים כי לא ראו את התאונה אלא רק שמעו אותה או "הרגישו" אותה, ומקום שאין חולק כי המגע בין כלי הרכב התקיים, אני קובע כי שני הנהגים לא הקפידו על שמירה על נתיב נסיעתם ואף לא נתנו דעתם לכלי הרכב האחר, אחרת יכולים היו למנוע את התאונה. ומכאן, חלוקת אחריות השווה בין הנהגים המעורבים בתאונה.