תא"מ 29095-11-14 וולמיר ואח' נ' הדר דקו-בלומנוב אולג ע.מ 310695788 ואח'

בפני בקשת המבקשת לחיוב המשיב להפקיד ערובה בקופת בית המשפט לשלם הבטחת הוצאות המבקשת, בהתאם לתקנה 519 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984.

המבקשת הינה התובעת בתיק העיקרי וכן הנתבעת שכנגד בתביעה שהוגשה על ידי המשיב.

לטענת המבקשת, כאמור בבקשתה ובתשובתה לתגובת המשיב, המשיב אינו ממלא אחר החלטות בית המשפט באופן סדרתי, ובית המשפט אף חייבו בהוצאות לטובת אוצר המדינה בשל כך.

המשיב הוכרז כחייב מוגבל באמצעים, ויש לו חובות רבים, לרבות בגין חובות נשוא פסקי דין, ומשכך ישנו חשש ממשי כי ככל שתיפסקנה הוצאות לטובת המבקשת, היא לא תוכל להיפרע מהמשיב.

סיכוי התביעה שכנגד הינם קלושים, וכך גם לגבי סיכויי הגבייה מהמשיב. משכך, יש להבטיח את שכ"ט המומחה מטעם בית המשפט וכן את ההוצאות שתיפסקנה לטובת המבקשת לרבות שכ"ט עורך דינה.

לטענת המשיב, אין לחייבו בהפקדת ערובה שהינה צעד חריג רק בשל מצבו הכלכלי, ובפרט כאשר מדובר באדם פרטי ולא בחברה.

דיון והכרעה:

תקנה 519 לתקנות שכותרתה "ערובה לתשלום הוצאות", קובעת כדלקמן:

"(א) בית המשפט או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע ליתן ערובה לתשלום כל הוצאותיו של נתבע.

(ב) לא ניתנה ערובה תוך המועד שנקבע, תידחה התובענה, אלא אם כן הורשה התובע להפסיקה; נדחתה תובענה לפי תקנה זו, רשאי התובע לבקש ביטול הדחייה, ואם נוכח בית המשפט או הרשם שסיבה מספקת מנעה את התובע מליתן את הערובה תוך המועד שנקבע, יבטל את הדחייה בתנאים שייראו לו, לרבות לעניין ערובה והוצאות".