תא"מ 28987-03-12 עיריית בית שמש נ' אלוז

1. לפניי תביעה שהוגשה תחילה בסדר דין מקוצר על ידי התובעת – עיריית בית שמש (להלן – "העירייה"), לגביית חובות ארנונה ואגרות שמירה בסך של 66,569.5 ₪ נכון ליום 30.5.2011, בתוספת ריבית והצמדה בהתאם לחוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלום חובה), התש"ם-1980, מיום 30.5.2011 ועד לתשלום מלוא החוב בפועל.

בהסכמת הצדדים ניתנה לנתבע ביום 20.10.12 רשות להתגונן, ולאור סכומה עברה התביעה להתברר בסדר דין מהיר.

יצוין, כי בתחילה הוגשה התביעה גם כנגד גרושתו של הנתבעת, גב' חנה אילוז, אולם היא נמחקה מהתביעה בהסכמת הצדדים, לה ניתן תוקף של פסק דין על ידי בית משפט זה (כבוד הרשמת ע' כלפה), ביום 20.10.2012.

העובדות

2. הנכס נשוא התביעה הינו חנות במרכז מסחרי סביון שמספרה 7/1, המצוי בתחום שיפוטה של העירייה, והרשום בספרי התובעת כ"פיזי 54685000" (להלן – "הנכס").

יצוין כי הנכס צמוד לשתי חנויות נוספות שמספרן 7/2 ו-7/3 (להלן – "החנויות הנוספות").

העובדות העולות מהתיק הן כדלקמן:

הנתבע היה בעל זכות החכירה בנכס מאת מנהל מקרקעי ישראל. ביום 30.1.2007 נערך הסכם מכר בין הנתבע למר אהרון כהן (להלן – "כהן"), להעברת זכות החכירה של הנתבע בנכס ובשתי החנויות הנוספות (להלן – "הסכם המכר").

לטענת העירייה (בתצהיר מנהל הכנסות וארנונה, סעיף 7), הסכם המכר הומצא לה ביום 20.8.2008. יצוין, כי הנתבע טען אמנם כי ההסכם הומצא לעירייה קודם לכן, אך לא עלה בידו להוכיח טענתו, והיא אף נזנחה במסגרת סיכומיו (ראו: ס' 5 לסיכומי הנתבע).