תא"מ 28940-01-16 אבו ראס נ' חייט ואח'

טענות הצדדים

1.לפניי בקשה שהגיש המבקש לסילוק התביעה על הסף ולחילופין העברתה לבית המשפט המוסמך בהתאם למקום מגוריו של המבקש, וזאת בהיעדר סמכות מקומית של בית משפט זה.

2.המדובר בתובענה שהגיש המשיב כנגד המבקש בגין ייצוג משפטי שהעניק למשיב ולמשיבה 2 במסגרת תביעות שונות.

3.בבקשה שהוגשה טוען המבקש כי טענתו של המשיב בסעיף 11 לכתב התביעה ולפיה מוקנית לבית משפט זה הסמכות המקומית לאור מקום משרדו של המשיב, היא מוטעית שכן על פי חלופה 3(א)(1) לתקסד"א נקבעת הסמכות מקומית על פי מקום מגורי הנתבע.

על כן, טוען המבקש, לא הובאה כל ראיה לפיה לבית משפט השלום במחוז צפון הסמכות המקומית לדון בתביעה והוא מבקש להעבירה לבית המשפט המוסמך על פי מקום מגוריו.

4.המשיב טוען בתגובתו כי הסמכות המקומית מוקנית לבתי משפט השלום במחוז צפון וזאת לאור התקיימותן של שתי חלופות: מקום יצירת ההתחייבות והמקום שנועד, או שהיה מכוון לקיום ההתחייבות, על פי תקנות 3(א)(2),(3) לתקסד"א, אשר שתיהן מובילות לכתובת משרדו של המשיב.

5.המבקש שלח תשובה לתגובה זו וטען כי התגובה לא גובתה בתצהיר וכי המשיב הוסיף טענות עובדתיות כ"מקצה שיפורים" לכתב התביעה ומשאינן עולות מכתב התביעה, אינן יכולות לעמוד.

דיון

6.במקרים בהם מעלה צד טענה של היעדר סמכות מקומית בית המשפט אינו שומע ראיות אלא מכריע בבקשה על בסיס הטענות המועלות בבקשה עצמה ובכתבי הטענות.

7.תקנה 3 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת :

"3(א) תובענה שאינה כולה במקרקעין תוגש לבית המשפט שבאזור שיפוטו מצוי אחד מאלה: