תא"מ 28917-11-15 הכשרה חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' נציגות בית משותף. ואח'

1.בפני בקשת הצד השלישי להורות לנתבעת להפקיד בקופת בית המשפט ערובה להבטחת הוצאותיה.

2.התובעת הגישה כנגד הנתבעת תביעת שיבוב על סך של 47,579 ₪, בגין תגמולי ביטוח ששלמה למבוטחת שלה, דיירת בבית משותף ברחוב בלפור 66 בנהריה, עקב נזקים שנגרמו לדירתה בעקבות הצפה. נטען, כי ההצפה בדירה נגרמה עקב סתימה בצנרת הניקוז המשותפת של הבניין, שלא תוחזקה כראוי על ידי הנתבעת.

הנתבעת התגוננה מפני התביעה וכפרה בטענות בדבר רשלנותה. עוד טענה, כי הכשל בצנרת הניקוז נבע מעבודות בניה לקויות של הקבלן שבנה את הבניין. בהמשך, הותר לה להגיש כנגד הקבלן הודעה לצד שלישי. כפי שעולה מדברי ב"כ הנציגות בישיבת קדם המשפט שהתקיימה ביום 10.4.2016, הרי שלטענת הנתבעת, הקבלן האריך את צנרת הניקוז בקומת הקרקע ויצק עליה בטון. חוות הדעת שהוגשה על ידי הנתבעת מבוססת על אותה הנחת יסוד.

הצד השלישי כפרה בטענות הנתבעת כנגדה וטענה, כי היא מסרה את הבניין כשכל פתחי צנרות הניקוז גלויים מעל פני האדמה. היא כפרה בטענה כאילו היא האריכה את צינור הניקוז בגינת דירת הקרקע או כי יצקה מעליה משטח בטון מרוצף. לאחר שהסתיימו ההליכים המקדמיים והוגשו תצהירים, נקבע התיק להוכחות.

3.הצד השלישי הגישה בקשה לחייב את הנתבעת בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיה. היא טענה, כי הנחת היסוד של הנתבעת, לפיה הצד השלישי היא שבנתה את המשטח המרוצף מעל צינור הניקוז לא נתמכה בראיה כלשהי. מנגד, הוגשו תצהירים מטעם הקבלן, אליהם צורפו תכנית קומת הקרקע, בה לא מופיע המשטח המרוצף. נטען, כי סיכויי ההודעה לצד שלישי אפסיים. בנוסף, טענה הצד השלישי, כי הנתבעת, כנציגות הבית המשותף, חסרת יכולת כלכלית לשלם את הוצאות המשפט, לו תדחה ההודעה. היא הפנתה בעניין זה גם לדברי ב"כ הנתבעת בפרוטוקול הדיון מיום 10.4.2016, מהם ניתן להבין שקיימות מחלוקות בין בעלי הדירות עצמם וכי קיים קושי בשיתוף פעולה בינו לבין הדיירים. הצד השלישי טענה, כי בנסיבות העניין, מתמלאים התנאים לחייב את הנתבעת בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיה.

במסגרת תגובתה, שלא נתמכה בתצהיר, חזרה הנתבעת על טענותיה כנגד הצד השלישי ואחריותה לנזקים שנגרמו לדירת מבוטחת התובעת. נטען, כי ריצוף המשטח בקומת הקרקע על גבי צנרת הניקוז נעשה על ידי נציג הצד השלישי והוא גם היה אחראי על עבודות תיקון הליקויים בדירות הדיירים בבניין. נטען, כי סיכויי ההודעה לצד שלישי טובים ולא מדובר בתביעת סרק. בנוסף, נטען כי אין בידי הנתבעת אפשרות להפקיד ערובה, מאחר והכספים שבידיה אמורים לשמש לתחזוקת הבניין ואין באפשרותה לגבות כספים נוספים מהדיירים.

הצד השלישי הגישה תשובה לתגובה ומכאן החלטתי.

4.הנתבעת, כנציגות הבית המשותף, הינה אישיות משפטית שהקמתה וסמכויותיה נקבעו בסעיפים 65 - 69 לחוק המקרקעין, התשכ"ט - 1969. כשרותה המשפטית מוגבלת לעניינים הנוגעים להחזקתו התקינה ולניהולו של הבית המשותף (ראה ע"א 98/80 קדמת לוד נגד נציגות הבית המשותף רחוב עקיבא 77, לוד, פ"ד לו(2) 21). לא מדובר באדם בשר ודם ולכן, ספק אם הוראות תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי חלות עליה. מנגד, לא מדובר אמנם בתאגיד עליו חלות הוראות חוק החברות, אולם הרציונאל הגלום בסעיף 353א לחוק החברות בדבר מניעתה של הסתתרות מאחורי האישיות המשפטית של החברה כדי להמנע מלשאת בתשלום ההוצאות שנגרמו לנתבע (ראה רע"א 10905/07 נאות אואזיס מלונות בע"מ נגד מרדכי (מוטי) זיסר (13.7.2008)), חל גם על גוף כמו נציגות הבית המשותף. מכל מקום, בין אם נבחן את הדברים מכח סעיף 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, המקל, ובין אם מכח סעיף 353א לחוק החברות, המחמיר, נגיע לאותה תוצאה.

באשר לסיכויי ההודעה לצד שלישי - ההודעה מתבססת על הטענה לפיה הצד השלישי הוא שבנה את צנרת הניקוז האופקית בדירת הקרקע באופן רשלני ובנה מעליה משטח בטון. הצד השלישי כפר בטענה זו וצרף תכנית של קומת הקרקע אשר נעדרת רמז למשטח המרוצף. בשלב זה של ההליך, לא ניתן אמנם לומר כי ההודעה לצד שלישי חסרת סיכוי או כי מדובר בתביעת סרק, אולם סיכוייה אינם מבטחים כלל ועיקר.