תא"מ 28880-10-14

1.תביעה ותביעה שכנגד אלה עניינן נזק לכלי רכב, שהיו מעורבים בתאונת דרכים, אשר ארעה ביום 22.4.2014 בשד' ויצמן ברמת השרון. התובע טוען לנזקים בסך כולל של 61,888 ₪, בגין עלויות תיקונים ושכר שמאי, ואילו התובעות שכנגד טוענות לנזקים בסך כולל של 18,271 ₪, מתוכם התובעת שכנגד 1 סך 4,645 ₪, בגין הפסד הנחת העדר תביעות והשתתפות עצמית; והתובעת שכנגד 2 סך 13,626 ₪, כתביעת שיבוב.

2.המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת האחריות לקרות התאונה, כמו גם נסיבותיה המדויקות, וממילא להטבת הנזקים. בין הצדדים גם מחלוקת מסוימת באשר לנזקי התובעת שכנגד.

3. אין חולק, כי ברגע התאונה היה רכב התובעת שכנגד לפני רכב התובע, ומעט לימינו; כי הכביש הוא חד סטרי וחד מסלולי, ולאורכו חונות מכוניות, כשבחלק הרלבנטי הן חונות על הכביש, במקביל למדרכה, בצד ימין, ואילו מעט קודם לכן חנו באלכסון, בשני צידי הכביש, במפרצים ייעודיים. רכב התובע נפגע בכנף ימנית-קדמית, ורכב התובעת שכנגד נפגע ברוב אורך דופן שמאל, כשבדלת הנהג פגיעת מעיכה, והן לפניה והן לאחריה סימני שפשוף.

4.התובע טוען כי התאונה ארעה בשל יציאתה הפתאומית של התובעת שכנגד מחניה במקביל לכביש, בדיוק כשחלף על פניה בנסיעה איטית, וחרף נסיונו להטות את רכבו שמאלה, לא יכול היה למנוע את הפגיעה.

5.התובעת שכנגד טוענת, כי כלל לא חנתה, אלא נסעה כדרכה, ואילו התובע ניסה לעקוף אותה במהירות גבוהה, ובשל צרותו של הכביש (במיוחד בקטע שלאחר החניות האלכסוניות), נאלץ להטות את רכבו מעט ימינה, ופגע בה.

6.לבד מהנהגים, העיד גם בנו של התובע, שלגרסת התובע נסע אחריו ברכב נוסף, וראה את התרחשות התאונה. עדותו תמכה, בכל הנוגע לתאונה עצמה, בעדותו של התובע, אולם בכל הנוגע לנסיבות סביב אותה נסיעה, התגלו סתירות משמעותיות בין שתי העדויות.

7.לאחר ששמעתי את העדויות ואת יתר חומר הראיות, לרבות תמונות שצולמו בזירת התאונה עצמה, אני מעדיף באופן כללי את גרסת התובעת שכנגד על פני גרסת התובע ובנו, אולם לא אוכל גם את גרסתה לאמץ במלואה, שכן באופן היא חלקי גם היא סותרת את הממצאים בשטח.

8.איני יכול לתת אמון רב בגרסת התובע, בין היתר בשל אותן סתירות משמעותיות בין גרסתו לבין גרסת בנו, בכל הנוגע לנסיבות הנסיעה. התובע טרח וציין כי על פי רוב הוא לוקח את בנו, המשרת בצה"ל, לבסיסו שבג'נין, אולם באותו בוקר נסעו בנפרד, שכן בנו היה צריך לקנות מזון, והכוונה היתה שבהמשך היום יחזור התובע הביתה ויקח את בנו לבסיס. הבן העיד, כי היה באותה נסיעה בדרכו היישר לבסיס, הנמצא בבקעת הירדן, וכפי שהוא נוהג לעשות על פי רוב, וכי עליו היה להיות בבסיס כבר בבוקר. הפרטים לכאורה אינם רלבנטיים, אולם הם מצביעים על פגם באמינות העדים.

9.מכל מקום, הבן גם טען כי נסע מאחורי אביו בג'יפ (כך למיטב זכרונו), אולם בתמונות אין זכר לג'יפ מאחורי רכב התובע, אלא מכוניות פרטיות בלבד. אף אם נניח, שהבן נסע ברכב אחר מכפי שזכר, הרי שקשה לראות כיצד יכול היה, ממקום מושבו הנמוך במכונית הפרטית, מאחורי רכב התובע (שהוא רכב ספורטיבי גבוה), לראות את אופן התרחשות התאונה, כפי שטען.