תא"מ 28845-05-13 שלמה תחבורה (2007) בע"מ נ' חטיב ואח'

1.לפניי תביעה כספית ע"ס 6,211 ₪, בסדר דין מהיר שעילתה נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים שאירעה ביום 01.07.2013, בין כלי רכב, מ"ר 26-780-70 (להלן: "רכב התובעת") לבין כלי רכב, מסוג משאית, מ"ר 84-884-00 (להלן: "המשאית") (ולהלן: "התאונה").

2.אין מחלוקת לעניין עצם קרות התאונה, אלא שהצדדים חלוקים לעניין נסיבות התרחשותה.

3.נערכה לפניי ישיבה מקדמית שבה הוצגו ראיות הצדדים, והעידו הנהגים המעורבים בתאונה.

4.בתום הדיון בתביעה, ולאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות, הגיעו ב"כ הצדדים להסדר, לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבל אותה באופן חלקי.

5.על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, ולאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה ומוקדי הנזק ברכבים, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל חלקית, כך שנהג המשאית יישא בעיקר האחריות לקרות התאונה כאשר לנהג רכב התובעת רשלנות תורמת בשיעור 20%.

הגם שהצדדים הסכימו למתן פסק דין על דרך הפשרה וללא נימוקים, מצאתי ליתן הנמקה קצרה לביסוס מסקנתי:

אני מעדיף את גרסתו של נהג רכב התובעת, בקשר לסטייה של המשאית, שהייתה סדורה, עקבית וקוהרנטית על פני גרסתו של נהג המשאית שהייתה מהוססת, ובעלת סתירות מהותיות. יחד עם זאת, אומר כי אני משוכנע כי הסטייה שנהג רכב התובעת טוען לה אינה סטייה במשמעותה הקלאסית כי אם תוצאה של התמזגות נתיבים.

כבר מטופס ההודעה על התאונה תיאר נהג רכב התובעת כי התאונה קרתה כאשר המשאית סטתה ימינה לכיוונו, ופגעה ברכבו בדופן האחורי השמאלי. נהג רכב התובעת חזר על תיאור זה גם בעדותו בבית המשפט. לעומת זאת, נהג המשאית תיאר בטופס ההודעה על התאונה כי רכב התובעת ניסה לעקוף אותו מימין כשהוא עובר את שול הימין של הכביש, על מנת להשתלב בין המשאית לרכב שהיה לפניה וכך נגרמה התאונה. והנה בעדותו בבית המשפט מתאר נסיבות שונות, כך שהתאונה קרתה כאשר נתיב הימין עליו נסע רכב התובעת מתמזג עם הנתיב שמשמאלו עליו נסעה המשאית, וכי נהג המשאית לא הבחין ברכב התובעת המגיע מימינו בגלל "שטח מת" וכך למעשה קרתה התאונה.

מדובר אפוא בשתי גרסאות סותרות של נהג המשאית ועל פי הרושם שהותיר נהג המשאית אני סבור כי גרסתו המאוחרת כפי שסופרה בבית משפט היא הנכונה יותר, אם כי איני סבור כי היא מדויקת. די בכך כדי לדחות את גרסתו הראשונית של נהג המשאית לגבי נסיבות קרות התאונה.