תא"מ 28817-11-14 עירית ירושלים נ' גולאני

התובעת, עירית ירושלים, הגישה תביעה נגד הנתבע בגין חובות ארנונה. התביעה הוגשה בסכום של 69,352.29 ₪ משוערך ליום 23.10.14. הנתבע הגיש בקשת רשות להתגונן בה טען טענות שונות בגין חילופי בעלים בנכס והודעות שנמסרו על כך לעיריה. בקשתו התקבלה בכפוף להפקדת סכום שהופקד.

בישיבת בית המשפט מיום 1.3.16 קיבלו הצדדים את המלצתי שהתוותה דרך לחישוב החוב תוך התחשבות בטענות הצדדים, אך לא הגיעו להסכמה על סכום וביקשו לסכם בענין. הדרך שהותוותה לחישוב החוב היתה כדלקמן:

לצורך חישוב החוב ומבלי שמי מהצדדים מודה לטענות משנהו יחשב הנתבע כמי שמסר הודעה לעיריה על שינוי בעלים ביום 1.12.11.

הארנונה לשנים 2008 עד 31.5.2010 תחושב עד המועד הנ"ל.

מהמועד הנ"ל ועד יום 24.4.14 החוב יצבור הפרשי הצמדה בלבד.

מיום 24.4.14 ועד הגשת התביעה יצבור החוב הפרשי ריבית והצמדה לפי הדין.

לסכום שמתקבל יצורפו שכר טירחה והוצאות. הסכום שהפקיד הנתבע לצורך קבלת רשות להתגונן יועבר לתובעת והיתרה שתתקבל לפי החישוב האמור תשולם ב- 8 תשלומים שווים ורצופים כאשר התובעת תעשה מאמץ כך שיאושר שהתשלומים לא יצברו הפרשי ריבית והצמדה. כיוון שהצדדים לא הסכימו על סכום הם ביקשו לסכם בקצרה וכך עשו.

התובעת בסיכומיה הגיעה לסכום חוב של 58,901.54 ₪ ליום הגשת התביעה כאשר מסכום זה יש להפחית את התשלום שהופקד בקופת בית המשפט בסך 26,380 ₪ והיתרה תשולם ב- 8 תשלומים ואילו הנתבע הגיע לסכום של 44,384.57 ₪ שמתוכם יש להפחית את הסכום שהופקד והיתרה הינה 18,005 ₪ לחלוקה ל- 8 תשלומים.

שורש המחלוקת בין הצדדים נובע מאופן חישוב הפרשי ההצמדה והריבית. התובעת חישבה אותם לפי חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה) תש"ם – 1980 ואילו הנתבע ביצע את החישוב לפי הפרשי הצמדה וריבית רגילים.

לאחר עיון בטענות הצדדים ובסיכומיהם ולאור הסכמת הצדדים אני מקבל את דרך החישוב של התובעת. דרך חישוב זו תואמת הן את הוראות החוק והן ובמיוחד את הסכמת הצדדים כפי שהושגה בדיון מיום 1.3.16 וכפי שהובאה לעיל.