תא"מ 28733-02-13 רודולף נ' גבאי ואח'

1) התביעה היא לחייב את הנתבעים לשאת בהפרש בין אומדן הנזק כפי שערכה התובעת לבין אומדן הנזק כפי שערכה הנתבעת 2, וזאת בגין נזק שנגרם לרכב התובעת בעטיה של תאונת דרכים שבאחריות הנתבעים. התובעת העמידה את תביעתה על סך 16,000 ₪.

2) בשל החובה והצורך לחסוך זמן שיפוטי, לא אדון אלא בטענות ובראיות שמצאתי נחוצות להכרעה. יש לגזור הסדר-שלילי לגבי השאר.

רקע והשאלה שבמחלוקת

3) אין מחלוקת בין הצדדים בשאלת האחריות של הנתבע 1, הוא המבוטח אצל הנתבעת 2 (להלן: "הנתבעת"), על התאונה נשוא התביעה, ומכאן, אין מחלוקת לעצם קיום החבות על הנזק שנגרם לרכב התובעת (להלן: "הרכב"). הצדדים אינם חלוקים ביניהם כי ערך השוק של הרכב במועד הרלבנטי לשומה הוא 39,136 ₪ וכי הנזק הישיר שנגרם לרכב עקב התאונה הוא 27,976 ₪.

4)בשעה שהתובעת טוענת כי על הנתבעת לפצות אותה במלוא נזקה, בסך 38,007 ₪ כאשר סך זה מורכב מסך 27,976 ₪ (נזק ישיר), סך 7,631 (ירידת ערך) וכן סך 2,400 ₪ (שכר טרחת שמאי), טוענת הנתבעת - וכך שילמה בפועל לתובעת - כי יש להעמיד את גובה הפיצוי על סך 22,575 ₪ כאשר סך זה מורכב מסך 21,525 ₪ (נזק ישיר) ומסך 1,050 (שכר טרחת שמאי). ההפרש, סך 15,432 ₪, הוא סך התביעה (במונחי קרן).

5)היסוד למחלוקת בדבר גובה הפיצוי, הוא המחלוקות בין הצדדים בשני נושאים, לפי סדר טיעוניהם בסיכומיהם: האחד - גובה שכר טרחת שמאי מטעם התובעת; השני - שומת הנזק. אדון בנושאים אלה אחד אחד, לפי סדרם כאמור, לאחר שנעמוד על עיקר טענות הצדדים.

טענות התובעת

6) התובעת טוענת בין השאר, כי הנתבעת לא שילמה לה עבור מלוא סכום שכר טרחת שמאי ובכך פעלה בניגוד להנחיותיו של המפקח על הביטוח בחוזר שלו מיום 19.4.1999. לטענת התובעת, שכר הטרחה אינו גבוה, מדובר בבדיקה של רכב עם שני מוקדי נזק אשר הצריכה עבודה מרובה. עוד טוענת התובעת כי הנתבעת לא הוכיחה מהו שכר הטרחה הסביר בנסיבות העניין.

7) לטענת התובעת, הנתבעת לא שילמה לה את מלוא סכום הפיצוי עבור הרכב בשל הטענה כי היה על התובעת להקטין את נזקה ולמכור את הרכב שברשותה לסוחר.

8) התובעת טוענת כי יש למחוק את חוות הדעת מטעם הנתבעת מאחר והמבטחת בדקה את רכבה באזור עבודתה של התובעת בניגוד להוראות צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (שמאי רכב), התש"ם-1980. לטענתה, שמאי חייב לבדוק רכב אך ורק במוסך בעל רישיון תקף לפי הצו האמור.