תא"מ 28672-02-15 עימאד נ' איילון חברה לביטוח בע"מ -נשר

הרקע ותמצית טענות הצדדים

1.רכב התובע היה מעורב בתאונת דרכים, שהתרחשה ביום 28.07.14, כאשר נפגע בעת שעמד ברמזור מרכב שהגיע מאחוריו, אשר לא הצליח לבלום מבעוד מועד. התובע הגיש תביעה בשל נזקים שתועדו בחוות דעת שמאי מטעמו, שהעריך את עלות התיקון בסכום של 23,986 ₪, שהוא כ- 47% מערך הרכב.

2.הנתבעת, מבטחת הרכב הפוגע, אינה כופרת בקיומה של תאונת הדרכים לכשעצמה, אולם לטעמה, התאונה אשר ארעה בין שני כלי הרכב האלה, אינה הגורם העיקרי לנזקים אשר נמצאו על ידי השמאי כאשר בדק את הרכב ביום 29.07.2014.

הנתבעת הגישה לבית המשפט חוות דעת מומחה של בוחן תנועה, המתמחה בחקירה ושחזור תאונות דרכים. המומחה הסביר, הן בחוות דעתו והן בעדותו בבית המשפט, כי מיקום הנזק ברכב התובע אינו מתיישב עם גרסאות הצדדים ועם הנזק שנמצא ברכב הפוגע. בשל כך, סבור המומחה כי הנזקים שמצא השמאי נובעים מפגיעה נוספת שנגרמה לרכב לאחר התאונה, אם בידיעת התובע ואם שלא בידיעתו.

3.בבית המשפט נשמעה עדות אחיו של התובע (להלן: האח), אשר נהג ברכב התובע בזמן התאונה. האח הוא זה שטיפל בהעברת הרכב לשמאי ובמכירתו לאחר מכן. לדברי האח, לאחר התאונה הזיז את האוטו לכיוון בית הקברות הסמוך, שם השאיר את הרכב וחזר: "אני הזזתי את האוטו שלי לכיוון בית הקברות בצד. אח שלי אסף אותי והלכתי. השארתי את האוטו ליד בית הקברות. אחרי כמה ימים לקחתי אותו לשמאי לאשקלון" (עמוד 10 לפרוטוקול, שורות 30-32). האח הסביר שטיפל במכירת הרכב מטעם התובע, שכן הם אחים ומנהלים קופה משותפת. לדברי האח, הרכב נמכר בסכום של 20,500 ₪.

התובע עצמו העיד אף הוא בדיון. התובע טען כי ביום התאונה נגרר הרכב לשמאי, ולאחר שהוצגה לו גרסת האח, מסר שאינו יודע את הפרטים באופן מדויק, שכן אחיו טיפל בתהליך. התובע העיד כי ביקש שיירשם זיכרון דברים בכתב לעניין מכירת הרכב, אולם הוא לא חתם עליו בעצמו, אלא אישר לאח לחתום במקומו. לא הוצגה בפני בית המשפט אסמכתא לסכום שהתקבל ממכירת הרכב.

נהג הרכב הפוגע, מבוטח הנתבעת (להלן: המבוטח) העיד מטעם התובע. המבוטח ציין כי התקרב לצומת כנות ונתפס לו הגז כך שלא יכול היה לבלום, הוא ניסה לברוח ימינה, אך פגע ברכב התובע בחלק האחורי ימני, במהירות שבין 60 ל- 70 קמ"ש. רכב המבוטח הוא רכב שטח, ועל פי העדויות והתמונות שהוגשו (נ/1), יש ברכב מגן פגוש קדמי מברזל והצמיגים בולטים משני צדי הרכב מעבר לרוחב הפגוש או המגן.

4.הנתבעת אינה כופרת באירוע התאונה או בממצאי השמאי מטעם התובע, אולם לגישתה, הנזקים שתועדו על ידי השמאי לא נגרמו ברובם מהתאונה בה היה מעורב רכב המבוטח.

מטעם הנתבעת נשמעה עדותו של המומחה, בוחן התנועה. המומחה הסביר לבית המשפט את הנתונים על בסיסם הגיע למסקנה שאין קשר בין הנזקים שתועדו על ידי שמאי התובע לבין התאונה בה היה מעורב המבוטח, שהביאה לשיטתו לפגיעה קלה בלבד. מפאת חשיבות הדברים, להלן עיקרי תשובותיו של המומחה בחקירתו הנגדית, לרבות לשאלות בית המשפט (עמ' 20 לפרוטוקול שורה 22 עד עמוד 23 שורה 3):

" ... אני רואה את עומק הנזק. שרכב פוגע ברכב, הצורה של הרכב הפוגע צריכה להשאר על הרכב הנפגע. אין לי את זה...

אני אומר שהנזק בכנף שמאל הוא חומר פלסטיק ומצביע על פגיעה בעוצמה מאוד חלשה, פגיעה קלה. אני לא חולק על השמאי, אני אומר מה שהוא מצא מראה על פגיעה מאוד חלשה...

המגן מברזל הוא חזק מאוד אבל גם חלש מאוד כי אין לו תמיכה מאחורה. אם אני פוגע באחת הפינות של מגן קדמי, אני אכופף אותו כלפי פנים הרכב. אם אפגע במרכז המגן, הוא יותר חזק, מאחר ויש לו שתי תמיכות בצדדים.

אם המגן קדמי הזה היה משתתף בתאונה והיה גורם לנזק ברכב צד ג', היה נזק הרסני. זה לא רכב חזק, רכב חלש. הוא עשוי חומר פלסטיק כל החזית שלו, חוץ מהשילדה שהיא מתכת הכל היה מתרסק. רואים רכב שכולו מתכת, סגור, זה קופסא, לעומת חלק פתוח שיושב רק על שילדה במקרה הזה...

הצמיג לא יכול לגרום כזו מכה. הוא חומר רך, מלא אוויר...

בשביל לגרום לנזק משמעותי כל המתלה צריך להימשך אחורנית, ליצור לחץ ולגרום לנזק. המציג מתפוצץ, מה המחזיק אותו זה מתלה, כל מערכת ההגה, היא צריכה להינזק ופה לא ניזוקה. אני לא חולק על זה שהיה מגע בין שני הרכבים כי יש סימן אבל המגע ביניהם היה מינורי, קל, ולא גרם לנזקי פח. יכול לגרום לנזק במגן. הצמיג לא יגרום לנזקי פח כמו שיש בהונדה...

הצמיג הקדמי שמאלי ברכב הפוגע פגע בפינה האחורית ימנית ברכב הנתבע. רואים הטבעה של צמיג על ההונדה. הצמיג הוא צמיג חיצוני, לא פנימי... מעל הצמיג בעצם אין לי כלום חוץ מחלק פלסטיק... מעל להטבעה של הצמיג רואים קו שנמשך מלמעלה בצד שמאל אל למטה בצד ימין, שהוא למעשה מעבר לקו דופן הגלגל. הוא לא מתאים לשום חלק ברכב הפוגע. הוא לא יכול להיות מהמגן הקדמי."

דיון והכרעה

5.לאחר ששקלתי את טענות שני הצדדים, מצאתי כי לא עלה בידי התובע להרים את נטל השכנוע המוטל עליו ולהוכיח כי הנזקים הנטענים על ידו הם פועל יוצא מהתאונה בה נפגע רכבו על ידי רכב המבוטח. ואנמק.

6.האח העיד בבית המשפט, כי צילם את רכב התובע לאחר התאונה והעביר את התמונות לסוכן הביטוח שלו (עמוד 14 לפרוטוקול שורות 27-32). חרף האמור, לא הוצגו התמונות בפני בית המשפט, למרות שככל הנראה היה בהן – באם היו נראים בהן הנזקים כפי שטענו התובע ועדיו – הוכחה לכך שהנזק (כולו) נגרם כתוצאה מהתאונה עם רכב המבוטח.