תא"מ 28545-08-15 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' אליאס ואח'

לפניי תביעה בסדר דין מהיר, לתשלום סכום של 55,978 ₪ שעילתה נזקי רכוש שנגרמו, על פי הנטען, לרכב התובעת, בעטיה של תאונת דרכים מיום 3.10.14 (להלן: "התאונה"). התאונה התרחשה בשעה 13:35, לערך, בצומת יגור. בתאונה היו מעורבים רכב התובעת נהוג בידי גב' טובה גדיר (להלן : נהגת התובעת") ורכב הנתבעים נהוג בידי הנתבע 1.

מדובר ב"תיק רמזורים" משמע שהמחלוקת הקיימת בין הצדדים היא בשאלה מי מבין שני הנהגים המעורבים נכנס לצומת באור אדום ואיזה מהם נכנס באור ירוק, כאשר כל אחד מהנהגים טוען שהוא זה שנכנס לצומת באור ירוק.

עובר לשמיעת הראיות הוגש לעיוני תיק המשטרה והתקבל לתיק, מבלי שהובעו ביחס לכך הסתייגויות. ביום 25.9.16 התקיים לפניי דיון הוכחות בו נשמעו עדויות הנהגים המעורבים בתאונה ועדות נוסע ברכב הנתבעים. הואיל ומדובר בתביעה בסדר דין מהיר, ינומק פסק הדין באופן קצר ותמציתי, בהתאם לקבוע בתקנה 214טז(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

דיון

לאחר ששמעתי את עדויות הנהגים המעורבים אשר פירטו כל אחד לגרסתו , את אופן התרחשות התאונה, עיינתי במסמכים שהוגשו לביהמ"ש ובכלל זה חוות דעת שמאי, הודעות הנהגים ביחס לתאונה, תמונות נזק, תיק המשטרה, וכתבי הטענות אני סבורה כי דין התביעה להידחות.

במשפט אזרחי ניתן לקבוע שבעל דין הרים את נטל ההוכחה המוטל עליו כאשר ממכלול העדויות והראיות שנמצאים בפני בית המשפט ניתן להסיק שגרסתו העובדתית של אותו בעל דין הינה מסתברת ומתקבלת יותר על הדעת מאשר גרסתו הנגדית של בעל הדין שכנגד, ר' ע"א 78/04 המגן חברה לביטוח בע"מ נ' שלום גרשון הובלות בע"מ (פורסם במאגר נבו, 5.10.06).התובעת במקרה זה לא עמדה בנטל ואפרט.

נהגת התובעת מסרה את גרסתה בשלוש הזדמנויות. במסגרת החקירה המשטרתית נגבתה ממנה הודעה תחת אזהרה ביום 8.10.14 ולאחר שביקשה להיוועץ בעו"ד וניתנה לה הזכות היא תיארה כך: "...הגעתי למחלף יגור עליתי על המחלף ופניתי שמאלה במחלף האור ירוק כאשר הגעתי למחלף הרמזור היה ירוק ולכן המשכתי בנסיעה רצופה ופניתי שמאלה לכיוון כללי כרמיאל במחלף הגעתי לעוד רמזור שהיה גם ירוק והמשכתי בנסיעה רצופה והייתי בנתיב השמאלי לכיוון ישר, נסעתי במהירות 60 קמ"ש בערך... היו רכבים אחרי ולידי.. אני יודעת שעברתי בירוק ואני תמיד עוברת רק בירוק".

במסגרת ההודעה לחברת הביטוח(ת/1) דיווחה נהגת התובעת שהתאונה אירעה בעת שנסעה ברמזור ירוק, ורכב צד ג' שלא ציית להוראות התמרור התנגש בה. יוער, כי בהודעה זו לא מצוין מועד מסירתה.

בעדותה בפניי שבה ותיארה נהגת התובעת שהיא נסעה בחסות מופע רמזור ראשון ירוק והמשיכה לרמזור השני שגם בו המופע היה ירוק. רכב הנתבעים חלף מולה ומאחר והיא לא הספיקה לעצור היא פגעה בו והבהירה: "אני המשכתי ישר ברמזור , הוא הגיע ולא ראיתי שהוא באמצע עבר ולא הספקתי לעצור". לדבריה רכב הנתבעים הגיע מימין לכיוון נסיעתה ולא קדם לה רכב אחר בנתיב נסיעתה. היא מצאה לנכון להוסיף, כי 3 ימים לאחר התואנה אשת נהג הנתבעים התקשרה אליה והתנצלה על מה שאירע (עמ' 2סיפא לפרוט'). כמו כן היא הבהירה שטרם חקירתה במשטרה היא מצאה לנכון להתייעץ עם עו"ד תוך שנימקה זאת בכך: " כי לא ידעתי מה הולך. זו פעם ראשונה שאני עושה תאונה וצריכה להתייעץ איתו כמו עם עו"ד רגיל" (עמ' 3 לפרוט' ש' 20-21). כאשר התבקשה להדגים את אופן התרחשות התאונה באמצעות מכוניות צעצוע היא הדגימה שרכבה פגע עם חזיתו בין שתי הדלתות של דופן שמאל. כאשר עומתה עם כך שהנזק ברכב הנתבעים מתמצה דווקא בחלקו האחורי יותר ולא כפי שהדגימה, שבה כמו מנטרה על גרסתה ואמרה " אומר עוד פעם שלא הפסקתי לעצור ונכנסתי בו מהצד, לא הסתכלתי איך זה היה. הוא עבר מולי לא הספקתי לעצור ונכנסתי בו. לא זוכרת שנכנסתי בו בפינה כי הייתי בבית החולים...נפגעתי בפנים" (עמ' 4 לפרוט' ש' 20-22).

בחקירתה הנגדית היא עומתה עם העובדה שבמשטרה לא מצאה לנכון לפרט בפני החוקר, כי אשת הנתבע 1 יצרה עמה קשר על אף העובדה שמסרה את העדות לאחר שיחת הטלפון והיא השיבה :"במשטרה שאלו מי אשם ולא שאלו מי התקשר... יכול להיות שאמרתי אבל הוא לא ציין זאת" (עמ' 4 לפרוט' ש' 15-17).