תא"מ 28357-03-15 אלעזאזמה נ' שובל נגררים

בפניי בקשתה של הנתבעת לדחיית התובענה על הסף.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובת התובע ולאחר ששמעתי את באי כוחם של הצדדים בדיון שהתקיים בפניי ביום 11.10.2015 החלטתי להיעתר לבקשה וזאת מהנימוקים שיפורטו להלן.

העובדות הצריכות לעניין וטענות הצדדים, בקצרה

1. התובע הגיש כנגד הנתבעת תביעה לתשלום סך של 24,320 ₪ במסגרתה הוא טען כי "לאור ההפרה היסודית וביטול ההסכם הוא זכאי להשבת הסך 12,700 ₪" וכן טען כי "הוא זכאי לפיצוי כתוצאה מן הנזקים שנגרמו לו בסך 10,000 ₪".

   לעניין הרכיב האחרון טען התובע כי בשל היעדר רישוי כדין לנגרר הוא נאלץ להפסיק את השימוש בו וכן "נאלץ להסתבך בעבירת תעבורה אשר יש לידה קנס".

2. עניינה של התובענה הינו הזמנה מיום 29.04.2007 במסגרתה הזמין התובע מהנתבעת גרר.

3. בס' 6 לכתב התביעה טען התובע כי "במעמד החתימה על טופס ההזמנה הציגו נציגי הנתבעת לאיברהים (קרוב משפחתו שהוסמך לטפל בהזמנה - א.ה.) כי המדובר בנגרר שיכול להיגרר ע"י כל רכב שמשקלו הינו 2590 קילו" (ראו גם ס' 10 לכתב התביעה).

4. לכתב התביעה צירף התובע דו"ח שניתן לו בשל, כפי הנראה, העובדה כי בעת ביצוע בדיקה שגרתית ע"י משטרת ישראל נמצא כי הגרר נגרר ע"י רכב שמשקלו נמוך מ- 2,590 ק"ג.

5. בנסיבות אלו טען התובע כי "לאור הפרת ההסכם והצגת מצג שווא בפני התובע זה הודיע על ביטול העסקה ומסר בחזרה את הנגרר לנתבעת".

6. אין חולק כי התובע פירט בכתב התביעה בפירוט רב את טענותיו.

7. פרט אחד בלבד לא ציין התובע בכתב התביעה: את העובדה כי ביום 10.10.2011 הגיש תביעה זהה לחלוטין וכי בתביעה האמורה ניתן פסק דין לפיו התביעה נדחתה בהיעדר התייצבותו של התובע לדיון שנקבע ליום 25.10.2012.