רקע
1.בפני תביעה כספית, על סך 29,961 ₪, שהגיש התובע נגד סוכן הביטוח (הנתבע 1, להלן – "הסוכן") וחברת הביטוח שלו (הנתבעת 2, להלן – "החברה"), לשיפוי בגין נזקים שנגרמו לו, לטענתו, עקב אי הוצאת פוליסת אחריות צד שלישי שרכש, לטענתו, מהחברה דרך הסוכן.
כתבי הטענות
2.על פי כתב התביעה, היה התובע מעורב בתאונת דרכים עם רכב אחר, נהוג בידי אחד, מר קופלר (להלן – "קופלר"). לשני כלי הרכב נגרמו נזקים. רכבו של קופלר היה מבוטח אצל החברה, והתובע סבר שגם רכבו-שלו מבוטח אצל החברה בביטוח אחריות צד שלישי. את פוליסת הביטוח – חובה וצד שלישי – רכש קודם לכן אצל הסוכן. החברה, שפיצתה את קופלר, תבעה אותו בתביעת שיבוב בסך 51,118 ₪ (ת.א. (ת"א) 13299/08), ותביעה זו הסתיימה בפשרה, לפיה שילם סך 10,000 ₪ (המהווים 20% מהנזק). בתביעה זו יוצג התובע על ידי עורך-דין מחמד ח'טיב, אליו הופנה על ידי הסוכן. במקביל, התנהלה תביעה הדדית בינו לבין קופלר בבית המשפט לתביעות קטנות, שהסתיימה במחיקה הדדית של התביעות. למפרע ביקש לערב את החברה כמבטחתו, והתברר שהחברה מעולם לא הוציאה עבורו פוליסת אחריות צד שלישי. הוא פנה לסוכן, שהבטיח להסדיר את העניין, אולם לא עשה כן. לפיכך דורש עתה התובע סכומים אלה: השבת הסך של 10,000 ₪ ששילם לחברה, שיפוי סך של 7,000 ₪ שהוציא עבור נסיעות לצורך ניהול שני ההליכים, שיפוי סך של 800 ₪ שהוציא עבור חוות-דעת שמאי מטעמו, ועוד 2,541 ₪ שהוציא עבור חוות-דעת בוחן תנועה מטעמו, ועוד סך 3,850 ₪ שהוציא עבור שכר-טרחת עו"ד מטעמו, וכן 6,520 ₪, המהווים 80% מנזקיו-שלו.
3.הסוכן טען בכתב ההגנה, כי כל שמכר לתובע היה פוליסת ביטוח חובה, בלבד, וכי סכומי התביעה ממילא מופרכים. לגבי עורך-הדין ח'טיב טען, כי אכן הפנה את התובע אליו, אולם זאת דווקא לאור העדר ביטוח אחריות צד שלישי, והצורך של התובע בקבלת ייצוג משפטי פרטי. יוער, כי כתב ההגנה לא נתמך בתצהיר.
4.החברה טענה בכתב ההגנה, כי אכן כל שנרכש ממנה היה ביטוח חובה בלבד, ולראיה, התובע ניהל את תביעתו בלא להפעיל את הביטוח, ומעולם אף לא טען כי הוא מבוטח, ומכאן כי אף הוא סבר שאינו מבוטח באמצעותה. הסכומים עצמם אינם מוכחים, או אינם בני-שיפוי, למעט הסך של 10,000 ₪ ששילם בפועל במסגרת אחריותו לנזקים.
הראיות
5.התובע הגיש תצהירים של עצמו ושל אחיו, יוסף פדילה (להלן – "האח"), אשר טען כי הוא זה ששילם לסוכן עבור שתי הפוליסות, ואף טען שהקליט שיחות עם הסוכן, בהן הסוכן מודה שהיתה פוליסת צד שלישי. תמליל השיחות צורף לתצהירו של האח. קבלה על תשלום 900 ₪ - שהם, כנטען, פרמיית הביטוח עבור אחריות צד שלישי – צורפה לתצהיר התובע. הסוכן לא הגיש כל תצהיר, כאמור, אולם העיד בישיבת ההוכחות, ואילו החברה הגישה תצהיר של נציג מטעמה, שעל חקירתו ויתר התובע, ועל כן לא התייצב לדיון. בסופו של דבר, אפוא, נחקרו התובע, האח והסוכן.
6.התובע העיד כי אחיו טיפל מול הסוכן בכל עניין הביטוח. הוא סיפר כי קיבל בידו רק פוליסת חובה, אולם לא תהה על כך. הוא טען כי בדיון בתביעת השיבוב כן טען כי הוא מבוטח גם בביטוח צד שלישי. לבד מכך, חזר על עיקרי גרסתו. האח העיד, וסיפר כל בכל שנה בה רכש ביטוח אצל הסוכן, קיבל כאסמכתא טופס כדוגמת הקבלה שצורפה לתצהיר התובע (והוגשה כמוצג בדיון).
7.הסוכן, שאחר להגיע לישיבת ההוכחות, ולא נכח בתחילת חקירת התובע, ויתר על חקירות נגדיות של התובע והאח, ואף ויתר על האפשרות שהוצעה לו להעיד בעצמו, אולם בסופו של דבר, לבקשת החברה, העיד. הוא סיפר, שהתובע והאח רכשו רק ביטוח חובה, ורצו גם לרכוש ביטוח צד שלישי, אולם היו צריכים להביא תשלום ולא שילמו. לגבי הקבלה שהוציא טען, כי היא הוצאה בקשר לתשלום אחר, מאוחר יותר, ולא בקשר לפוליסה המדוברת. הוא טען עוד, כי הסכום 900 ₪ ששולם אינו משקף עלות של פוליסת אחריות צד שלישי, שעמדה באותה תקופה על כ-1,400 ₪.