תא"מ 28319-12-13 דוד נ' ורשבסקי

1. התובעת הגישה כנגד הנתבעת בקשה לביצוע שטר שהם 4 שקים שפרטיהם כדלקמן:

א. 8,000 ₪ ז.פ. 31.1.12 לפקודת עוף בון בע"מ

ב. 7,960 ₪ ז.פ. 17.1.12 לפקודת זהר

ג. 8,500 ₪ ז.פ. 28.2.12 לפקודת זהר

ד. 8,500 ₪ ז.פ. 21.2.12 לפקודת זהר

כולם נמשכו מחשבונה של הנתבעת בחתימה יד נחזית של הנתבעת (להלן: "השיקים").

2. הנתבעת התגוננה וטענה כי השיקים לא הוצאו על ידה, לא נחתמו על ידה ועל כן אינה חבה בתשלומם.

בתצהיר עדות ראשית של הנתבעת טענה הנתבעת כי היא ובן זוגה, מר זהר ורשבסקי (להלן: "זהר"), פרודים ואינם מנהלים משק בית משותף. לטענתה חשבון הבנק ממנו נמשכו השיקים שימש רק אותה והפעילות בו היתה נמוכה ולכן לא בדקה אותו לעיתים תכופות אלא כל רבעון עת הגיע לביתה דף חשבון מהבנק.

הנתבעת העידה כי זהר לקח ממגירה בחדרה, פנקס שקים והוציא וזייף חתימתה על פני השיקים. הנתבעת טוענת כי לא נתנה לזהר כל הרשאה ולא היתה מודעת כלל לפעילות קצרת המועד של זהר בחשבונה.

זהר תמך בגרסה זו של הנתבעת בתצהיר עדות ראשית מטעמו. לטענתו נקלע לחובות גדולים עם קריסת עסקו ונאלץ ללוות כספים מהשוק האפור על מנת לאפשר המשך פעילותו בעסק.

עוד טען זהר כי נטל את השיקים של הנתבעת ללא רשות וסבר כי יצליח להפקיד כספים בחשבונה בטרם יופקדו השיקים בחשבון זה.

זהר טען כי נציג התובעת ידע כי הנתבעת אינה חתומה על השקים מאחר וחתם את חתימת הנתבעת על פני השקים עת ישב מולו.

לטענתו השיקים נמסרו לתובעת לביטחון בלבד על פי דרישת נציג התובעת אשר בקש לנכותם בחשבון הבנק שלו ואף הבטיח לגרעם מחשבונו ולהחליפם באחרים בטרם יגיע מועד פירעונם.

זהר חוזר וטוען בסעיף 16 לתצהירו כי עשה את מעשיו אלו על מנת להגן על הנתבעת וילדיהם.

3. לעומתם, טען, מר שאול דוד, העד מטעם התובעת, בתצהיר עדותו הראשית כי הינו מנהל את העסק המשפחתי לניכיון שקים ומימון פיננסי ובמסגרת עסק זה, ניכה עבור זהר את השיקים וקיבל אותם מידיו.

עד התובעת ציין כי ניכה שיקים של הנתבעת עבור זהר גם בעבר וכי שיקים אלו נפרעו מחשבונה של הנתבעת. לטענתו השיקים נמסרו לו בידיעתה ובהסכמתה של הנתבעת אותה הכיר באופן שטחי ביותר.