תא"מ
בית משפט השלום כפר סבא
|
28312-01-10
29/10/2014
|
בפני הרשם הבכיר:
צוריאל לרנר
|
- נגד - |
תובע:
רחמים דוב
|
נתבע:
מואייד פדילה
|
פסק דין |
רקע
1.בפני תביעה שטרית ע"ס 31,000 ₪ (קרן), במסגרתה הוגשו לביצוע שיק ע"ס 21,000 ₪ ושטר חוב ע"ס 10,000 ₪. התובע הוא מר רחמים דוב, והנתבע הוא מר מואיד פדילה. השיק, משוך ליום 30.12.2007 ולפקודת "אלומל תעשיות בע"מ", הוצג בבנק בחודש אפריל 2008, וחולל מסיבת א.כ.מ.. שטר החוב ערוך לפקודת התובע.
2.הנתבע הגיש התנגדות ולאחר דיון וחקירה קצרה ניתנה רשות להתגונן. התובע הגיש תצהיר תמיכה בכתב תביעה (על פי הוראות תקנה 214ב1(1) ו-214ג לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 – כל אזכור של תקנות בהמשך פסק-דין זה הוא מתוך תקנות אלה), אולם לא הגיש תצהיר נוסף. הנתבע, בנוסף על תצהיר התמיכה שלו בהתנגדות, ערך תצהיר עדות ראשית והגישו. שניהם נחקרו. לא נשמעו עדים נוספים.
פסק-הדין שלערעור
3.ביום 23.1.2013 ניתן פסק-דין מנומק, המקבל את התביעה באופן חלקי. הנתבע ערער לבית המשפט המחוזי, כשאחת מטענותיו היתה, שהיתה זו טעות לאפשר לתובע להעיד (ובמובן מסוים, לאלץ את הנתבע לחקור את התובע, אם לא חפץ שתצהירו ישאר בלא חקירה), מאחר שזה לא הגיש תצהיר עדות ראשית, כאמור, אלא תצהיר תמיכה בכתב תביעה בלבד.
4.פסק-הדין שלערעור (ע"א 11223-04-13) קיבל את הערעור על בסיס טענה זו בלבד, וזה לשונו:
"...הגעתי למסקנה כי אכן יש טעם אחד ויחיד מוצדק בערעור זה, והוא הטענה לפיה בית המשפט קמא התיר למשיב להעיד מבלי להגיש תצהיר עדות ראשית בדיון מהיר, למרות התנגדות ב"כ המערער שאמנם אינה רשומה בפרוטוקול הדיון. ב"כ המשיב ברוב כנותה הודתה היום, כי אכן טענה כזאת הועלתה מפי ב"כ המערער בעת הדיון... אך בית המשפט הורה להמשיך ולקדם את הדיון למרות האמור. עיון בפרוטוקול הדיון מעלה כי אכן לא ניתנה כל החלטה בעניין זה...
(...)
...ובפרט לא ניתנו "הטעמים המיוחדים" בגינם הותר לעד להעיד ללא תצהיר עדות ראשית חרף התנגדות ב"כ המערער. איני מתעלם מכך, כי ב"כ המערער חקר את המשיב ארוכות, אך עובדה זו אינה יכולה להוות מענה לחסרונה של החלטת בית המשפט כאמור...
מהטעמים האמורים מצאתי לנכון לקבל את הערעור, במובן זה בלבד, כך שהתיק יוחזר לבית משפט קמא, על מנת שביהמ"ש יחליט על הגשת תצהיר עדות ראשית מטעם המשיב כאמור בתקנות ועל אפשרות לחוקרו בחקירה נגדית ע"י ב"כ המערער ו/או שתינתן החלטה ע"י בית המשפט קמא בהתאם לתקנה 214ט(ג) הכוללת את הטעמים המיוחדים בגינם יש לאפשר עדות המשיב ללא תצהיר. בשולי הדברים יואר (ולא יוער), כי בית המשפט קמא יצטרך לקחת בחשבון במסגרת החלטתו זו את טענות המערער, כי לא ניתן לו יומו גם בקשר לטענה כי החוב שולם כבר, וזאת באמצעות הוכחת הנהלת החשבונות של המשיב.
סוף דבר, התיק יוחזר לבית משפט קמא, וביהמ"ש יחליט באיזו דרך יש להשלים, אם בכלל, את שמיעת העדויות בתיק כאמור לעיל.
למניעת כל ספק אפשרי, אין בפסק דין זה כדי לפסול או לגרוע מהחלטותיו של בית משפט קמא בקשר לכל מסקנותיו האחרות בתיק זה על כל המשתמע מכך..."
5.פסק הדין שלערעור צוטט לעיל בהרחבה, מפאת הוראותיו הספציפיות, ולהבנת מרווח הפעולה שהותיר בית המשפט הנכבד שלערעור בידי בית משפט זה בשבתו בשנית לכתוב את פסק-דינו.