תא"מ 28299-09-14 פרנקו נ' פרג

1.בפני תביעה שטרית, בסך של 3,300 ₪ (שני שיקים, האחד בסך 1,700 ₪, והאחר בסך 1,600 ₪), שהוגשה מלכתחילה לביצוע בהוצאה לפועל (תיק 501489-04-14). הנתבעת הגישה התנגדות, ורשות להתגונן ניתנה בהסכמה. הישיבה המקדמית הוקדשה בהסכמה לשמיעת הוכחות, והגיעה העת להכריע. למעשה, עלי להקדים התנצלות למתן פסק-הדין, שכן טיוטת פסק-הדין נכתבה אמנם סמוך לאחר הדיון, אולם בשל תקלה לא עברה הגהה ולא נחתמה, אלא בחלוף זמן מיותר.

2.אין חולק, כי הנתבעת הזמינה מהתובעת שמלת כלה בשכירות, אולם בסופו של יום ביטלה את ההסכם, והמחלוקת היא בשאלה אם קמה לתובעת הזכות להיפרע את יתרת התמורה (המגולמת בשיקים שהוגשו לביצוע), חרף ביטול ההסכם.

3.יתר העובדות המוסכמות הן אלה: חתונתה של הנתבעת נועדה להיערך (ואף נערכה) ביום 20.2.2014. הנתבעת הגיעה לסטודיו של התובעת ביום 13.1.2014 (כ-5 שבועות בלבד לפני החתונה), מדדה מספר שמלות, ובחרה את השמלה המדוברת. הוסכם על דמי שכירות בסך 5,000 ₪, שחולקו ל-3 תשלומים, הראשון, בסך 1,700 ₪, שנפרע, ושני שיקים מעותדים, שהם השיקים נשוא התביעה, האחד לזמן פרעון 13.2.2014 והאחרון לזמן פרעון 13.3.2014. באותו מעמד, נחתם הסכם שכותרתו "הסכם להשכרת שמלה", שהצדדים חלוקים באשר לפרשנותו. ביום 13.2.2014 או ביום 14.2.2014 בוטל ההסכם ע"י הנתבעת. השיק שהיה ערוך ליום 13.2.2014 הופקד וסורב בשל ביטולו. בהגיעה תחת החופה, לבשה הנתבעת שמלה אחרת.

4.התובעת טוענת, כי חלוקת דמי השכירות לתשלומים המסתיימים לאחר מועד החתונה אינה מקובלת אצלה, ונעשתה לפנים משורת הדין ולפי בקשת הנתבעת. עוד היא טוענת, כי ביום ההזמנה, בו כבר מדדה הנתבעת את השמלה, הוסרה השמלה ממדף השמלות המוצעות להשכרה, ולא הוצעה עוד לקהל הרחב. בנוסף, לטענתה, עוד באותו ערב, ובנוכחות הנתבעת, החלה בביצוע פעולות שונות להתאמת השמלה למידות הנתבעת, ולאחר לכתה של הנתבעת החלה בתפירת תוספת הבד שנועדה להקטנת המחשוף, ותפירת בד התחרה שנועדה להתווסף על השמלה, לאחר השלמת אותה תוספת בד. מדובר, לטענת התובעת, במספר שעות של עבודה מדויקת ועדינה. כשבוע לפני החתונה (וסמוך למועד פרעון השיק השני), יזמה התובעת שיחת טלפון עם הנתבעת, להזמינה לבצע מדידות והתאמה אחרונה, אלא שלאחר ביקורה של הנתבעת בסטודיו, ביום 13.2.2014 (וכשהשיק השני כבר הוצג לפרעון בבנק), הודיעה הנתבעת לפתע כי היא חוזרת בה מהזמנת השמלה, ולמחרת, בביקור נוסף עם ארוסה, אף הודיעה כי היא מבטלת את ההסכם.

5.הנתבעת טוענת, מנגד, כי התובעת היא שהציעה את פריסת התשלומים, וכי השמלה לא הורדה מהמדף (זאת היא מסיקה, שכן באותו ערב מדידות מדדה גם שמלות שהתובעת אמרה עליהן שכבר הוזמנו על ידי כלות אחרות). עוד היא טוענת, כי לא הושלמה מדידת השמלה והתאמתה לנתבעת, שכן התובעת טענה, כי לא תוכל להשלים את המדידות עד שתשוב הנתבעת עם הנעלים המיועדות לחתונה. לפיכך, גם בכלל לא נבחר הבד שישמש לסגירת המחשוף, ולא נעשו פעולות של התאמת השמלה למידותה. הנעליים הגיעו לידיה נתבעת רק כ-3-4 שבועות לאחר מועד ההזמנה, והנתבעת היא שיזמה את הפגישה השניה לצורך מדידות והתאמה. הנתבעת מספרת, כי בביקור החוזר סר חינה של השמלה בעיניה, והגם שטרם היתה לה שמלה חלופית, החליטה לבטל את ההזמנה. הנתבעת טוענת בתוקף, כי באותו מועד, 13.2.2014, טרם החלו עבודות כלשהן על השמלה, ולא בוצעה סגירת המחשוף או התאמה למידות גופה. חזרתה לסטודיו למחרת, ביום 14.2.2014, עם ארוסה, היתה רק לשם קבלת השיקים המעותדים, ולא לשם ביטול ההסכם, שכבר בוטל ביום הקודם. בנוסף, וכטענה משפטית, טוענת הנתבעת כי מדובר בחוזה אחיד, אשר תניותיו לעניין זכות הביטול מקפחות אותה, וכי בכל אופן הוא נוסח ע"י התובעת, ועל כן יש לפרשו לרעתה בכל מקרה של ספק.

6.להשלמת שלב הצגת הטענות, יש להציג את ההסכם. מדובר בהסכם מודפס, קצר, על עמוד אחד, שניכר בו שהוא משמש כהסכם קבוע להזמנות דומות. לעניין התשלומים, הוראת ברירת המחדל שלו, המודפסת, אמנם מאפשרת פיצול התשלום ל-3 תשלומים, אולם האחרון שבהם אמור להיות משולם עד יום מסירת השמלה למזמינה. אף על פי כן, מולאו הפרטים בכתב יד כפי שתואר למעלה, כך שהתשלום האחרון מיועד להיפרע כמעט חודש לאחר החתונה. בנוסף, והחשוב יותר לענייננו, באים סעיפים 5-7, ומסדירים את אפשרויות ביטול העסקה, ונביאם כלשונם:

"5.הובהר למזמינה וידוע לה, כי בשל העובדה שהשמלה המוזמנת נתפרת ומוכנה על פי הזמנתה ומידותיה היחודיות, לא ניתן לבטל את ההסכם מכל סיבה שהיא לאחר המועד בו הוזמן הבד הנדרש להכנת השמלה.

6.במידה והמזמינה תבקש לבטל את ההסכם לפני המועד בו הוזמנו הבדים, יבוטל ההסכם, אך הסכום אשר שולם עד למועד הביטול יוותר בשלמותו אצל המעצבת כפיצוי מוסכם וקבוע מראש בעטיו של הביטול כאמור.

7.למען הסר כל ספק, במקרה בו תבטל המזמינה את ההסכם לאחר שלב הזמנת הבדים, תהא המזמינה חייבת לשלם לכל הפחות, את מלוא מחיר הבד ובמקרה בו החלה המעצבת בהכנת השמלה תהא המזמינה חייבת לשלם את מלוא סכום התמורה במועדים ובשיעורים המפורטים דלעיל."