תא"מ 28293-06-15 צ'ונה בע"מ נ' בדניארי בע"מ

לפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה.

1. המשיבה הגישה כנגד המבקשת תביעה לתשלום חוב בסכום של 12,633 ₪ בגין מוצרים אותם סיפקה למשיבה.

2. ביום 21.9.15 ניתן כנגד המבקשת פסק דין בהעדר הגנה. פסק הדין ניתן על יסוד אישור מסירה ותצהירו של המוסר, מהם עולה כי כתב התביעה נמסר ביום 18.6.15 לעובדת של המבקשת בשם אידה, וזאת לאחר שהמוסר וידא עם העובדת, אשר עמדה ליד הקופה, כי ניתן למסור את כתב התביעה לידיה.

3. ביום 14.3.16 הגישה המבקשת בקשה לביטול פסק הדין. בתצהירו של מנהל המבקשת נטען, כי המבקשת לא קיבלה את כתב התביעה וכי נודע לה לראשונה על פסק הדין, כאשר קיבלה את מכתב האזהרה מלשכת ההוצאה לפועל. בדיקת שערכה המבקשת בתיק בית המשפט העלתה כי כתב התביעה נמסר לעובדת מטבח של המבקשת, שאינה מוסמכת לקבל מסמכים עבורה, וכי כתב התביעה לא הגיע בסופו של יום לידי מנהל המבקשת.

4. לגופה של התביעה טוענת המבקשת, כי היתה לקוחה של המשיבה ורכשה ממנה מוצרי גבינה בהיקף של כ-400,000 ₪ בשנה. במהלך שנת 2014 ערכה המבקשת ביקורת חשבונות והתברר לה כי המשיבה גבתה ממנה סכומים ביתר. לפיכך, ביקשה המבקשת לקזז את הסכומים שנגבו ביתר מהחוב השוטף. לשם כך, נערכה פגישה בין מנהלי החשבונות של הצדדים, ואז התברר כי המשיבה לא רשמה בספריה את כל התקבולים שנמסרו לה על ידי המבקשת לתשלום עבור הסחורה. לפיכך, הפסיקה המבקשת בשלב זה להזמין סחורה מהמשיבה.

5. בהתאם לבדיקת ספרי החשבונות של המבקשת, התברר כי המבקשת נותרה חייבת למשיבה סך של 4,435 ש"ח על חשבון החוב השוטף, ולפיכך, העבירה המבקשת למשיבה שיק בסכום זה, אך המשיבה סירבה לקבלו, ומנהלת החשבונות של המשיבה קרעה את השיק לגזרים.

6. המבקשת טוענת כי היא מוכנה לשלם את יתרת חובה בסכום של 4,435 ₪ ולהפקיד סכום זה בקופת בית המשפט.

7. המשיבה מתנגדת לבקשה. כך, טוען ב"כ המשיבה כי הגיע באופן אישי למקום עסקה של המבקשת, שאל את הבחורה שעמדה ליד הקופה למי ניתן למסור את כתב התביעה והיא השיבה כי ניתן למסור אותו לידיה. לפיכך, מסר את כתב התביעה לידיה של העובדת. ב"כ המשיבה מציין כי אין מדובר בעובדת מטבח. כך גם האזהרה בתיק ההוצאה לפועל נמסרה ביום 1.2.16 לעובד של המבקשת בשם יוסי, אשר אישר בחתימתו את קבלת האזהרה. הואיל ופסק הדין הומצא ביום 1.2.16, הרי שהבקשה הוגשה בחלוף המועד.