תא"מ 28149-01-15

בפני תביעה כספית.

עניינה של התביעה בהפחתה של שכר טרחת שמאי באופן שהתובע אשר רכבו ניזוק בתאונת דרכים מיום 22.8.14 שילם לשמאי בגין חוות דעתו סך של 1,316 ₪ כולל מע"מ אך הנתבעת אישרה לתשלום סך של 850 ₪ בלבד, כלומר הפחיתה סך של 466 ₪ אשר נתבע בתביעה זו.

הצדדים הסמיכו לאור אופיו של הסכסוך וגודל הסכום את בית המשפט לפסוק לפי סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט.

הוגשו סיכומים קצרים בכתב.

בסיכומיו מסביר התובע כי חוות דעת השמאית כללה גם מרכיב של ירידת ערך. סך הנזקים עמד על 11,788 ₪ בצירוף 534 ₪ בגין ירידת ערך. הדו"ח בשלמותו אומץ על ידי הנתבעת. שכר הטרחה מורכב מ- 950 ₪ בגין 4 בדיקות נטענות שכללו נסיעה למוסך המתקן, מוסך המיישרים בנשר וכן את עצם הדוח בגין ירידת ערך. השמאי פעל על פי הפסיקה ועל פי המתכונת של הפרדה בין שעות ההשקעה בדו"ח ובין ההוצאות אותם העריך בסך של 150 ₪ בלבד.

מדובר בסכומים סבירים.

הנתבעת מצידה טוענת בסיכומיה כי שכר טרחת השמאי הינו מופרז ובלתי סביר ויש להתערב בו. לטענתה על פי דוח השמאי מצויינת בדיקה אחת. לא מצויינות בדיקות נוספות ומכל מקום אין פרוט על שום מה היה צריך 4 בדיקות כאשר הזמן שהושקע בחוות הדעת אינו מצדיק בעליל תשלום הסכום האמור.

עוד טוענת הנתבעת כי גם ההוצאות הינן מוגזמות ובלתי סבירות.

הנתבעת מפנה כמו התובע לפסיקה שדנה בנושא זה.

לאחר שעברתי על הסיכומים ועל המסמכים והטענות אני מחליט כי דין התביעה להתקבל במלואה.

אני נותן אמון שהשמאי ביצע מספר בדיקות בנסיבות העניין וכי גודל הנזק ואופיו חייב מספר בדיקות שכאלה. כן יש לציין שבוצע דוח ירידת ערך המהווה נדבך נוסף בעבודת השמאי ובפעולותיו.

עניין ההוצאות נראה לי סביר בנסיבות העניין.