- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
תא"מ 28096-09-15 בועז נ' גיבלייב שלום ואח'
|
תא"מ בית משפט השלום תל אביב - יפו |
28096-09-15
13.3.2016 |
|
בפני השופט: עמית יריב |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
תובע: גיל בועז מאיר דואל עו"ד מאיר דואל |
נתבעים: 1. שמשון גיבלייב שלום 2. מנורה חברה לביטוח בע"מ נטלי שלו-בוקאי עו"ד נטלי שלו-בוקאי |
| פסק דין | |
|
לפניי תביעה לפיצוי בגין נזקי רכוש שאירעו כתוצאה מתאונת דרכים שאירעה ביום 14.4.2015 בשעה 15:30 בקירוב, באזור צומת חולון.
במסגרת דיון ההוכחות, הוצג סרטון ממצלמת רכב התובע שהוא מונית. מן הסרטון עולה, כי התובע, שמאס בתנועה הערה בכיוון נסיעתו, החליט להשתלב בנתיב תחבורה ציבורית מצד ימין, ולשם כך – חצה שני נתיבים, וביקש להשתלב בנתיב השלישי. הנתבע, לעומתו, סטה לשולי הנתיב הימני, וכשחזר אל הנתיב עצמו – אירעה התאונה.
לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים וצפיתי בסרטון פעמים אחדות, הגעתי למסקנה כי הצדדים שניהם נושאים באחריות לקרות התאונה.
תאונה זו היא דוגמה להתנהלות פסולה וביריונית של שני הנהגים: נהג המונית גמר אומר להשתלב בנתיבו, ועל כן חצה את הנתיבים שלידו, והשתלב בנתיב, תוך שהוא מאלץ כלי רכב שנסעו בנתיבם לסטות מנתיב נסיעתם. אף שהסרטון מלווה בפסקול ברור, לא ניתן לשמוע בו את קול נורות האיתות המופעלות, ועל כן אני קובע, כי התובע סטה מנתיבו ללא איתות כחוק. עוד אציין, כי התאונה אירעה עוד בטרם סיים התובע את הכניסה לנתיב, שכן מן הסרטון עולה בבירור כי רכב התובע טרם הספיק להתיישר בנתיבות.
מנגד, נראה כי הנתבע גמר אומר שלא לאפשר לתובע להשלים את הכניסה לנתיב, והחליט החלטה נחושה, כי יעמוד על זכותו לנסוע בנתיבו, ויהי מה. כך, אנו שומעים את צפצוף רכבו של הנתבע 1 ממרחק, כאשר לא נראה שהנתבע 1 נקט אמצעי כלשהו למניעת התאונה, פרט אולי ללחיצה על הצופר ביד חזקה ובזרוע נטויה. אותו "עיקרון" מקודש, שלפיו איש משני הנהגים לא ראה לנכון לעצור, להאט ולוותר לרעהו – גם אם סבר שאין כל הצדקה לוויתור כזה – הוא שגרם לקרות התאונה.
בנסיבות אלה, אני קובע כי האחריות לקרות התאונה מתחלקת בחלקים שווים בין שני הנהגים – התובע והנתבע 1. כל אחד משניהם, אילו נהג ביתר סבלנות וביתר אחריות – יכול היה למנוע את התאונה. לכל אחד מהם – זה שביקש להשתלב בנתיב ועשה כן בחוסר אחריות ובחוסר זהירות; וזה – שהבחין במכשול בנתיב נסיעתו ולא התאים את תנאי הנסיעה – אחריות שווה לתוצאה.
הנזק שהוכח הוא הנזק הישיר (שהוכחת בחוות דעת השמאי) בסך 12,827 ₪, שכר טרחת השמאי בסך 1,100 ₪ וירידת הערך בסך 800 ₪, ובסך הכל – 14,727 ₪. מסכום זה, חייבים הנתבעים, ביחד ולחוד, לשאת בסך 7,364 ₪. שוויים של ימי עמידה לא הוכח לפניי, ועל כן התביעה בראש נזק זה – נדחית.
בנסיבות העניין, ולאור התנהגותם של שני הצדדים, אינני עושה צו להוצאות וכל צד יישא בהוצאותיו.
ניתן היום, ג' אדר ב' תשע"ו, 13 מרץ 2016, בהעדר הצדדים.
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
