סלוא נ' אביחיל ואח'

המדובר בתאונה שארעה בין רכב התובעת, שהיה נהוג ע"י בנה, לבין רכב הנתבע 1, בעת שרכב התובעת נסע אחרי רכב הנתבע 1 בכביש הכניסה לאחיסמך.

לטענת נהג התובעת והעדים מטעמו, שני נוסעים שישבו עמו ברכב, הנתבע 1 ביצע במפתיע פניית פרסה במקום בו יש קו הפרדה רצוף, ועקב כך התנגש רכב התובעת בחזיתו בפינה השמאלית אחורית של רכב הנתבע 1.

לטענת הנתבע 1 ואשתו שישבה לידו, הוא לא ביצע פניית פרסה ולא התכוון לבצעה, אלא רכב התובעת פגע בו מאחור בנסיון לעקיפה.

לאחר שבחנתי את גרסאות העדים ואת תצלומי מקום האירוע ותצלומי הנזק לשני הרכבים, אני קובעת כי יש תימוכין לגרסת עדי התביעה לגבי ביצוע פניית פרסה ע"י הנתבע 1. מוקד הנזק ברכב הנתבע 1 הוא בפינה השמאלית אחורית, דבר שאינו מתיישב עם תאונת חזית-אחור רגילה בה הרכבים נוסעי זה אחרי זה, כשיש בכביש נתיב נסיעה אחד. גם מקום עצירת רכב הנתבע 1 אחרי התאונה, בצד הנגדי של הכביש, והעובדה כי חזר לכיוון לוד ולא המשיך לאחיסמך, מתיישבת עם האפשרות כי נכנס לכביש זה רק לצורך ביצוע פניית פרסה במטרה להמשיך לכיוון לוד.

יחד עם זאת, הוכח כי התאונה בין הרכבים ארעה עקב אי שמירת מרחק ע"י נהג התובעת מהרכב שלפניו, ומהירות מופרזת שלו ביחס לתנאי הדרך, וכן אי תשומת לב שלו לרכב שלפניו, באופן שחברו שישב לידו הזהיר אותו אך הוא לא הספיק לבלום ("אני לא הספקתי, חבר שלי צעק לי להיזהר שהוא דופק פרסה ואני לא הספקתי לבלום. התנגשתי בו מהצד. אני לא הספקתי לבלום").

הוכח כי רכב התובעת היה בנסיעה אחרי רכב הנתבע 1 בכביש הכניסה לאחיסמך עשרות מטרים אחרי הצומת, ולכן אין נפקות לשאלה האם ניתנה זכות קדימה לרכב התובעת, שהגיע לכביש בפניה שמאלה, ע"י רכב הנתבע 1 שהגיע לכביש בפניה ימינה.

נהג התובעת לא ציין בלימה של הרכב שלפניו אלא פניה מפתיעה שמאלה בפניית פרסה, ללא בלימה, ועל כן אילו שמר מרחק סביר מהרכב שלפניו, לא היתה כל סיבה שיתנגש בו בעת ביצוע הפניה שמאלה. גם העדים האחרים לא נתנו הסבר לכך שנהג התובעת לא הספיק לבלום, משראה את הרכב שלפניו בולם ו/או פונה שמאלה כדי לבצע פנית פרסה, ומכאן נובע שהסיבה לתאונה היתה אי שמירת מרחק מהרכב שלפניו, התואם את מהירות נסיעת רכב התובעת, כדי לאפשר לו לבלום בזמן בעת ביצוע בלימה או תמרון אחר ע"י רכב הנתבע 1.

לפיכך אני קובעת כי גם בהנחה שרכב הנתבע ביצע פניית פרסה במקום אסור, האחריות לתאונה מוטלת על נהג התובעת שנסע מאחוריו ויכול היה לראות את רכב הנתבע 1 בולם או פונה שמאלה, ולבלום את רכבו בהתאם לצורך כדי להימנע מתאונה.

לפיכך אני דוחה את התביעה.