קש חתמים בינלאומיים סוכנות לביטוח כללי (2010) בע"מ נ' מיכאל ואח'

לפניי תביעה שעניינה נזקי רכב שבוטח אצל התובעת (להלן : "רכב התובעת") בתאונה מיום 12.7.2014 ברח' חיים לבנון בתל אביב, בה מעורב רכב הנתבעים.

אין מחלוקת כי ארעה תאונה בין שני כלי הרכב. המחלוקת היא בשאלת נסיבות התאונה והאחריות להתרחשותה.

לגרסת נהג רכב התובעת עת שרכב התובעת נסע בנתיב הימני, רכב הנתבעים שנסע בנתיב השמאלי סטה באורח פתע ימינה לנתיב נסיעת רכב התובעת ובלם. מנגד לגרסת נהג רכב הנתבעים, בעת שרכב הנתבעים נסע בנתיב הנסיעה, שבשל כלי רכב החונים מצד ימין הצטמצם מכביש דו מסלולי לנתיב אחד ורכב הנתבעים האט בשל "במפר" הממוקם בכביש לפני מעבר החצייה, פגע רכב התובעת ברכב הנתבעים מאחור.

הצדדים הסמיכו את בית המשפט למתן פסק דין מכוח סמכותו על פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

שמעתי את עדויות הנהגים המעורבים, בחנתי את הראיות ועל יסוד החומר שלפניי הגעתי לכלל דעה כי התובעת לא הרימה את הנטל המוטל עליה להוכחת תביעתה ולהעדפת גרסת נהג רכב התובעת, ולפיכך לדחות את התביעה.

לא ראיתי לקבל את גרסת נהג רכב התובעת לאופן קרות התאונה. נהג רכב התובעת העיד כי בעת שרכב התובעת נסע בנתיב הימני, רכב הנתבעים שנסע בנתיב השמאלי סטה ימינה לפני רכב התובעת ונעצר. לדבריו, הוא הסיט את רכב התובעת ימינה לכיוון המדרכה בניסיון למנוע את התאונה, אולם פגע עם הפינה הקדמית שמאלית בפינה הימנית אחורית של רכב הנתבעים, "רק בפינה" (עמ' 2, שו' 8). נהג רכב התובעת הדגים את מנח כלי הרכב בתאונה כך שרכב הנתבעים בהטיה עם רוב חלקו הקדמי בנתיב הימני לפני רכב התובעת, כשרכב התובעת נוטה קלות ימינה (עמ' 3, שו' 16-20). גרסה זו של נהג רכב התובעת, ומנח כלי הרכב בתאונה כפי שהדגים, אינה נתמכת במוקדי הנזק בכלי הרכב.

רכב התובעת, על פי חוות דעת השמאי, ניזוק בחזית צד שמאל ובתמונות הרכב נראים סימני פגיעה בפגוש הקדמי מצד שמאל ובפנס צד שמאל. רכב הנתבעים, על פי תמונות הרכב שהוצגו, ניזוק מאחור בצד ימין, כשנראים במוקד זה סימני מעיכת הפח. מיקום וסוג הנזק בכלי הרכב המעורבים אינו מסתבר עם גרסת נהג רכב התובעת והדגמת מהלך התאונה לגרסתו, אשר הייתה מתאפיינת, לאור עדות נהג רכב התובעת כי רכב התובעת היה בהטיה קלה לימין ורכב הנתבעים בהטיה לנתיב הימני עם מרבית חלקו הקדמי, בסימני חיכוך בכנף אחורית שמאלית של רכב הנתבעים (ולא בפגוש האחורי כפי שארע), ובסימני פגיעה בכנף שמאלית קדמית ברכב התובעת (שלא נראו).

לדברי נהג רכב התובעת בעדותו הוא ראה שלושה אנשים מימין מנופפים לרכב הנתבעים ולאחר שרכב הנתבעים סטה ימינה ונעצר נהג הרכב דיבר עם שלושת האנשים. עדות זו אינה עולה בקנה אחד עם גרסת נהג רכב התובעת לכך שהסיט את רכב התובעת ימינה בניסיון למנוע את התאונה והיעדר טענה לפגיעת רכב התובעת בהולכי הרגל שהיו על המדרכה. לא ראיתי לקבל את עדותו של נהג רכב התובעת לכך שהיה לו מרווח של שני מטרים מימין, לפני המדרכה, משאינה מתיישבת עם תמונות המקום ועם עדותו של נהג רכב התובעת שלא עלה כולו על המדרכה (עמ' 3, שו' 3), ומכאן עם עלייתו ולו חלקית על המדרכה. בנוסף, לא הוצגה פניית נהג רכב התובעת למשטרה לאיתור פרטי נהג רכב הנתבעים לתמיכת עדותו, שקיים קושי לקבלה לאור עדות נהג רכב התובעת שרכב הנתבעים נעצר לשוחח עם שלושת האנשים שנופפו לו מהמדרכה מצד ימין.

לכך יש להוסיף כי שלושה עובדי בית האבות שנהג רכב התובעת נהג להסיע לא הובאו לעדות, ואף לא נמסרו פרטיהם בטופס ההודעה של נהג רכב התובעת. בהקשר זה אין לקבל את דברי נהג רכב התובעת "אין לי קשר איתם, הם כבר התגייסו" (עמ' 2,שו' 24). במועד התאונה היו העדים, לדברי נהג רכב התובעת, בני 17 שנים, ובהיותם עובדי בית האבות שנהג רכב התובעת מספק לו את שירותי ההסעה לא הייתה מניעה לאיתורם ולהבאתם לעדות, ולכל הפחות למסור את פרטיהם בטופס ההודעה. מחדל זה פועל לחובת התובעת, ומקים חזקה התומכת בגרסת הנתבעים.