תא"מ 2802-02-12

בפני תביעה על נזקים שנגרמו לרכב מבוטחת התובעת בתאונה עם רכב הנתבע.

אין מחלוקת על החבות – תאונת חזית אחור.

התובעת הציגה חוו"ד שמאי לפיה הנזק הינו בסך 3719 ₪ בצירוף מע"מ, סה"כ 4,296 ₪, וכן קיימת ירידת ערך של 1,223 ₪. כן תבעה התובעת את שכ"ט השמאי בסך 560 ₪.

הנתבע טוען כי הנזקים בחוות הדעת מופרזים וכי ניתן היה להשתמש בחלקים תחליפיים וכן כי כשמדובר ברכב ישן יחסית (7 שנים על הכביש במועד התאונה) לא היה מקום לקבוע ירידת ערך של 3% בגין הפגיעה במגן האחורי.

כן מלין הנתבע על הגשת התביעה באיחור ועל אי מתן אפשרות לבדוק את הרכב ע"י שמאי מטעמו.

כן טוען הנתבע כי בעת ששילם למבוטחת את ההשתתפות העצמית, סבר כי זהו כל הנזק שנגרם לרכב, והופתע מהתביעה שהוגשה באיחור רב ע"י חברת הביטוח.

דיון

עיון בחוות דעת השמאי מעלה כי מרבית סכום הנזק הינו תיקוני פחחות וצביעה, ואילו סכום החלפים המקוריים שהותקנו נאמד במאות ₪ בודדות, כך שלא הוכח כי ניתן היה להוזיל את עלות התיקון באמצעות חלפים תחליפיים או משומשים. הוגשה הקבלה על עלות התיקון לחברת הביטוח (לאחר שהמבוטחת שילמה למוסך את סכום ההשתתפות העצמית). עולה ממנה כי העלות ששולמה בפועל למוסך ע"י חברת הביטוח היתה 2984 ש"ח.

לעניין ירידת הערך, הנתבע לא הגיש חוות דעת נגדית ולפיכך לא נשללה קביעתו המקצועית של שמאי התובעת.

לענין הגשת חוות דעת שמאי נגדית, הבקשה לבדוק את הרכב הוגשה לתובעת ע"י הנתבע רק בדצמבר 2014, למעלה משנתיים לאחר הגשת התביעה, וזאת כאשר הרכב תוקן עוד בשנת 2008. ברי איפוא כי אין מדובר ברצון אמיתי לבדוק את הרכב, אלא בפניה לצרכי התנגחות משפטית בלבד. בנוסף, מאחר שממילא לא היה מה לבדוק לאחר התיקון, שבוצע עוד בשנת 2008, הרי שניתן היה להגיש חוות דעת נגדית לעניין השימוש בחלפים תחליפיים/משומשים, סבירות סכומי התיקון וירידת הערך, ללא צורך בבדיקת הרכב אלא על סמך התמונות וחוות הדעת של התובעת, כפי שנעשה במקרים רבים בהם המחלוקת היא על גובה הנזק בלבד – היינו, על אופן ביצוע התיקון ועל ירידת הערך.

הנתבע בחר שלא לעשות כן ועל כן אין הוא יכול לסתור את קביעות שמאי התובעת.

אשר לטענה כי הנתבע סבר שכל עלות התיקון מתמצה ב-900 ₪ ששילם לידי המבוטחת – יתכן כי אמנם כך סבר הנתבע, בהיותו במועד התאונה בחור צעיר ובלתי מנוסה, אך אין בסברה זו כדי להעלות או להוריד לעניין חיובו בתשלום סכום הנזק שגרם בפועל, בין למבוטחת ובין לחברת הביטוח ששיפתה אותה על מרבית נזקה.