תא"מ 2793-06-11 בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ נ' אלקובי ואח'

תביעה לתשלום יתרת חוב שנטען כי נותר לבנק לאחר מכירת דירה.

הצדדים הסמיכו את בית המשפט לתת פסק דין על דרך הפשרה, בהתאם לסעיף 79א' לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) התשמ"ד-1984, לאחר שנשמעו עדויות, והצדדים סיכמו טענותיהם בע"פ.

1. ביום 2/2/03 נחתם הסכם הלוואה בין התובע (להלן: "הבנק") לבין הנתבעים בסך של

170,000 ₪ כנגד משכון דירת הנתבעים בעתלית. הסכום ניתן לצורך שיפוץ הדירה.

2.הנתבעים, שהיו בני זוג במועד חתימת הסכם ההלוואה, התגרשו זמן קצר לאחר חתימת ההסכם (בחודש 7/03).

בהסכם הגירושין הוסכם כי הנתבע יישא בתשלומי המשכנתא על הדירה, וכי הנתבעת תמשיך להתגורר בדירה יחד עם שתי בנותיהם.

3. ביום 1/1/04 עזבה הנתבעת את הדירה, ועברה להתגורר עם בן זוגה החדש.

בחודש יוני 2004 החל הנתבע להתגורר בדירה אך חדל לשלם את תשלומי המשכנתא לבנק.

4.בעקבות אי עמידת הנתבעים בתשלומי המשכנתא פתח הבנק (ביום 5/9/05) תיק בלשכת ההוצאה לפועל לצורך מימוש הדירה.

5.כעבור כ-3 שנים (ביום 24/7/08) אישר רשם ההוצאה לפועל את מכירת הדירה תמורת סכום של 200,000 ₪, לאחר שקבע כי ההצעה למכירת הדירה בסכום זה סבירה, והדירה נמכרה.

לאחר מימוש הדירה נותרה יתרת חוב העומדת נכון ליום 9/3/11 על סך של 49,604 ₪.

בגין יתרה זו הוגשה התביעה דנן.

6.הנתבע 1 טוען כי מהמועד בו הפסיק לשלם את המשכנתא (תחילת שנת 2005), ועד למועד

אישור מכירת הדירה בחודש יולי 2008, לא פעל הבנק כראוי למכירת הדירה ולפיכך צבר החוב הפרשי ריבית והצמדה שאין לחייבו בהם.

עוד נטען כי הדירה נמכרה באופן רשלני ובערך נמוך משוויה האמיתי.

על כן נטען כי הבנק לא פעל בסבירות בכך שלא פעל למימוש מיידי של הדירה, וכי לו היה פועל למימוש מיידי היה הנכס נמכר במחיר גבוה בהרבה, ואף הייתה נשארת יתרת זכות.

הנתבע הגיש חוות דעת שמאי מטעמו לפיה שווי הדירה בשוק החופשי, נכון ליום 21/5/13, הינו סך של 550,000 ₪.