תא"מ 27922-08-13 שלמה תחבורה (2007) בע"מ נ' עוזרי ואח'

בפני תיק שעניינו תאונת דרכים.

להלן יוצגו גרסאות הצדדים.

גרסת התובע - לטענת התובע התאונה ארעה ביום שישי בשוק ראש העין, במקום שבו שני נתיבים מתאחדים לנתיב אחד. התובע טען כי הוא היה לפני הרכב הפוגע ושמע מכה של פגיעה. הרכב הפוגע הוא משאית. הנתיב הצטמצם. לטענת התובע הנתבע סטה לעבר הנתיב שלו. התובע אישר כי הוא לא ראה את המשאית ורק שמע את הפגיעה.

גרסת הנתבע- הנתבע אכן מאשר כי מדובר בכביש של שני מסלולים. בהמשך נהיה צוואר בקבוק והמסלולים מתאחדים. לטענת הנתבע הרכבים נסעו כל אחד בנתיב שלו ופתאום הוא שמע חבטה והוא ראה את התובע נצמד לרכב שלו, ואת הטמבון שלו נוגע במדרגה של המשאית. הטמבון שלו היה תלוי במדרגה של המשאית. לטענת הנתבע הוא היה אמור להשתלב אבל היה עדין לפני השלט של ההשתלבות.

דיון והכרעה

לעניין נטל השכנוע נקבע ברע"א 3646/98, כ.ו.ע. לבניין נ' מנהל מע"מ, פ"ד נז(4) 981 [2003], כי:

"...נטל השכנוע הוא נטל ראייתי מהותי שהוא חלק מדיני הראיות. נטל זה הוא הנטל העיקרי המוטל על בעל דין הנדרש להוכיח את העובדות העומדות ביסוד טענותיו. אי עמידה בנטל זה משמעותה דחיית תביעתו של מי שהנטל מוטל עליו."

וכן בע"א 6821/93, בנק המזרחי נ' מגדל כפר שיתופי (1995), פ"ד מט (4) 221 [1995], בעמ' 239:

"...תפקידו של נטל השכנוע הוא להכריע בתנאי אי ודאות שכפות המאזניים מעוינות ... בהליכים אזרחיים מוטל הנטל על 'המוציא מחברו' באשר הוא זה הטוען לשינוי המצב הקיים."