תא"מ 27806-02-14 אדרי נ' אמויאל

תביעה לתשלום שכר טרחה.

ב"כ הצדדים הסמיכו את ביהמ"ש ליתן פסק דין על דרך הפשרה, בהתאם לסעיף 79א' לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) התשמ"ד-1984, לאחר שנשמעו עדויות קצרות של התובע, הנתבע, ובן דודו של הנתבע (שהעיד מטעם התובע).

ב"כ הצדדים הגישו סיכומים קצרים בכתב.

1. הנתבע פנה לתובע על מנת שייצגו בהליכים משפטיים שניהל מול אשתו דאז, בבית משפט לעניני משפחה ובבית הדין הרבני.

בן דודו של הנתבע, שהינו חבר ילדות של התובע, קישר בין השניים.

2.במועד הרלבנטי היה מצבו הכלכלי של הנתבע קשה מאוד והדבר היה ידוע לתובע.

3התובע טוען כי בפגישה שהתקיימה בינו לבין הנתבע הוסכם כי שכר הטרחה שישולם לו יעמוד על סך של 35,000 ₪, ואולם נוכח מצבו הכלכלי הקשה של הנתבע הסכים לקבל סך של 1,000 ₪ בלבד על חשבון שכר הטרחה, ואת היתרה הסכים לקבל רק בסוף ההליכים, בהם היה צפוי כי הנתבע יקבל מחצית מדירה שהייתה רשומה על שם אשתו.

4.לא נערך הסכם שכ"ט בכתב.

התובע טען כי בשל היכרות התובע עם בן דודו של הנתבע לא העלה על הכתב את ההסכמה בנוגע לתשלום שכר הטרחה.

5.במסגרת ייצוגו המשפטי של הנתבע ביצע התובע את הפעולות הבאות:

הכנה והגשת כתבי טענות במספר הליכים שננקטו, הכנת סיכומים, הופעות בבית המשפט ובבית הדין הרבני, קיום פגישות עם הנתבע, והתכתבויות רבות עם ב"כ גרושת הנתבע.

להלן פירוט מלוא ההליכים הנטענים:

א. תביעת גירושין בבית הדין הרבני.

ב. ערעור לבית הדין הרבני הגדול (ערעור שהוכן אך לא הוגש לבקשת הנתבע).

ג. תביעה להסדרי ראיה בבית המשפט לעניני משפחה.