תא"מ 27784-10-15 טרופי טורס בע"מ ואח' נ' מוסלח ואח'

1.לפניי שתי בקשות הדורשות הכרעה. בקשה ראשונה עניינה במחיקת סעיפים מתצהיר העדות הראשית של הנתבע, והשניה, בקשה לחיוב התובעת בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבע ככל שיפסקו לטובתו בתום ההליך.

ראוי להתחיל ולהבהיר כי התובענה שלפניי היא תובענה שטרית שראשיתה בתיק ההוצאה לפועל שבכותרת ואשר במסגרתה ביקשה התובעת לבצע המחאה המשוכה מחשבונו של הנתבע בסך של 60,000 ₪. מעיון בהמחאה עולה כי שמה של הנתבעת מתנוסס על גבי השטר כשם הנפרע, וכי זמן הפרעון הנקוב בה הוא יום 14/7/09. ההמחאה חוללה בין היתר נוכח מסירת הודעת ביטול.

לפי ששתי הבקשות מוגשות בשלב מקדמי ולכאורי של ההליך אין באמור מטה משום הכרעה במחלוקת שבין הצדדים לגופה, ובחינת הטענות תעשה באופן לכאורי בלבד.

2.אשר לבקשה למחיקת סעיפים טענה התובעת כי הנתבע מנסה לעשות למעשה "מקצה שיפורים" לטענות שהועלו מפיו במסגרת התנגדותו לביצוע התובענה השטרית, טענות בגינן ניתנה לו הרשות להתגונן ואשר גודרות את גדר המחלוקת כאן.

במסגרת התנגדותו טען הנתבע באופן כי בינו לבין הנתבעת אין כל קשר עסקי, וכי ההמחאה נשוא תיק זה נמסרה בידי צד ג', במסגרת עסקה לרכישת חבילת תיור לחו"ל לקבוצת אנשים בארגון הנתבע, כשהיא אינה מכילה את שם הנפרע, והאחרון במסגרת יחסיו העסקיים עם התובעת, מי שהוגדרה על ידו בהתנגדות כ"מארגנת" הטיול, העביר את ההמחאה לידיה. עוד טען הנתבע שם כי זמן קצר לפני המועד שבו אמור לצאת לטיול הודיע לו צד ג' כי אינו יכול להעביר לידיו את תיקי הנוסעים (המכילים מן הסתם את פרטי הנסיעות, כרטיסי הטיסות ושוברי המלונות של כלל הנוסעים) כי מארגנת הטיול (התובעת) עומדת על קבלת תשלום במזומן תחת המחאה זו, ועל כן העביר לידיו מלוא הסכום במזומן וקיבל התחייבות מאת צד ג' לקבל את ההמחאה בחזרה לידיו, לאחר שזה "יימשך" על ידי מזכירתו של צד ג' מחשבון הבנק שלו (כך בתצהיר התמיכה ובחקירה). שליטתו בעקבות הדברים ובאותו ערב העביר לידיו צד ג' את תיקי הנוסעים והטיל יצא לדרכו כמתוכנן.

לבסוף ציין הנתבע בתצהירו כי שכח מההמחאה האמורה והמשיך לערוך עסקאות דומות נוספות מדי שנה עם צד ג' אך כשנה לפני מועד הגשת התנגדותו קיבל מכתב התראה מאת התובעת ואז פנה בנסיון לברר את הפרטים מול צד ג' ומשלא זכה למענה ענייני זנח את הדבר.

במהלך חקירתו בהתנגדות טען הנתבע כי שוחח עם צד ג' לפני הדיון בהתנגדות וזה מסר לו כי הוא אינו חייב לתובעת דבר.

לטענת התובעת הרי שבניגוד לאמור בהתנגדות הנתבע כאמור, הרי שבתצהיר עדותו הראשית הוסיף הנתבע על האמור וטען כי נודע לו מפי צד ג' כי בין צד ג' לתובעת התקיימה מערכת יחסי שותפות, וכי צד ג' העביר את הסכום ששילם הנתבע לידיו במזומן לידי התובעת. טענה זו עלתה, יש לציין, לראשונה בשלב הסיכומים להתנגדות וכבר בסיכומיה שם טענה התובעת להרחבת החזית. התובעת טוענת כי מדובר בנסיון לבצע תיקון לטענות שבהתנגדותו של המבקש, ובהרחבה של חזית המחלוקת שכן ככל שיש ממש בטענה בד'בר קיומה של שותפות כאמור הרי שבין הצדדים נערכה לכאורה עסקה ישירה (בעזרת או בשליחות של צד ג'), טענה העומדת בסתירה לטענת הנתבע בדבר העדר קשר עסקי בינו לבין התובעת. גם את טענת העברת הסכום לפרעון לידי התובעת מבקשת התובעת למחוק משלא נזכרה לשיטתה במסגרת התנגדות המבקש.

הנתבע טען בתגובה כי משהגישה התובעת את תביעתה השטרית בשיהוי ניכר של כמעט 7 שנים מנעה ממנו את היכולת לאתר ראיות מתאימות ולבסס הגנתו כנדרש, ועל כן העלה גרסת הגנה ראשונית שאינה מפורטת והסתפק בטענה כי קיים קשר עסקי בין התובעת לבין צד ג' בלבד. בהתאמה מבקש הנתבע לקבוע כי משנודעו לו מלוא הפרטים ביחס למערכת היחסים שבין צד ג' לתובעת רק לאחר ששוחח עם צד ג', שיחה שנערכה לשיטתו בסמוך למועד עריכת תצהיר עדותו הראשית, הוקלטה ותומללה על ידו, הרי שרק במועד מאוחר זה יכול היה לפרט את טענותיו כנדרש ולהבהיר כי למעשה מערכת היחסים העסקית שיוחסה לצד ג' ולתובעת היא מערכת יחסים של שותפות, כנטען בתצהיר.