תא"מ 27709-11-13 ביטוח חקלאי - אגודה שיתופית מרכזית בע"מ נ' בן עמי פלסט בע"מ ואח'

1.לפניי תביעה כספית על סך 6,742 ₪, בסדר דין מהיר שעילתה נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים שאירעה ביום 21.01.2013 בין כלי רכב, מ"ר 49-041-61 (להלן: "רכב התובעת") לבין כלי רכב, מסוג משאית, מ"ר 37-178-56 (להלן: "המשאית") (ולהלן: "התאונה").

2.יש לציין כי המחלוקת היא לעניין עצם קרות התאונה, באשר הנתבעות מכחישות את מעורבות המשאית בתאונה.

3.נערכה לפניי ישיבה מקדמית שבה נשמעו ראיות הצדדים, והעידו הנהגים המעורבים בתאונה.

4.בתום הדיון בתביעה, ולאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות, הגיעו ב"כ הצדדים להסדר, לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, עם הנמקה קצרה, ללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבל אותה באופן חלקי.

5.על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, לאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה ומוקדי הנזק ברכבים, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל במלואה.

חרף העובדה שהצדדים הסכימו כי פסק הדין יינתן על דרך הפשרה וללא נימוקים, מצאתי לנכון ליתן הנמקה קצרה לביסוס מסקנתי, כפי האמור להלן:

5.1.אני מאמין לגרסתו של נהג רכב התובעת שעדותו הייתה בעיניי מהימנה רצופה ומשכנעת, לעומת עדותו של נהג המשאית שהייתה מתחמקת ומתחכמת והותירה בי רושם שאינה אמינה, בלשון המעטה.

5.2.נהג המשאית ניסה בתחילת עדותו להרחיק עצמו מכל מגע עם אירוע התאונה, אלא שלאחר שראה את תמונת המשאית בה נהג, ברגע אמת, בו ניסה נהג רכב התובעת לעצרו ולקבל את פרטיו הוא החל למקם עצמו בתאונה ולקשור עצמו לתאונה בלית ברירה מבחינתו.

בנסיבות העניין, אני מקבל את התביעה במלואה.