תא"מ 27602-02-14 מכון ומוסך מהנדסים בע"מ נ' סיבי

עסקינן בתביעה כספית לתשלום חוב בגין טיפול ותיקון שבוצע ברכבה של הנתבעת.

אין מחלוקת בין הצדדים, כי ביום 29.5.12 הוכנס רכבה של הנתבעת למוסך ששייך לתובעת לשם ביצוע טיפול.

עפ"י טענת התובעת, לאחר הכנסת הרכב ע"י בנה של הנתבעת התגלה כי יש צורך בביצוע תיקון מסוים ולשם כך, מנהל המוסך יצר קשר עם בעלה של הנתבעת באמצעות הטלפון הנייד של הבן שנכח במקום, וקיבל את אישורו לביצוע התיקון וסיכם עמו את עלותו. ואולם, חרף ביצוע העבודות המפורטות בכרטיס העבודה ובחשבונית, הנתבעת לא שילמה את החוב, למעט סכום של 500 ₪ ששולם במסגרת הדיון בהתנגדות.

לעומת זאת טוענת הנתבעת באמצעות בעלה, מר יצחק סיבי (להלן – "מר סיבי"), כי הרכב הוכנס למוסך על ידו ולא ע"י הבן, וזאת לשם ביצוע הטיפול בלבד ומבלי שמי מהתובעת יודיע לו מראש אודות הצורך בביצוע התיקון הנוסף ומבלי לקבל את הסכמתו לביצועו.

מר סיבי הוסיף, כי בנו הוא זה שהוציא את הרכב מהמוסך מבלי שנדרש לשלם סכום כלשהו ואף נאמר לו כי החשבון ייסגר עם אביו.

במסגרת הדיון אשר התקיים בפניי, העידו מנהל התובעת ומר סיבי.

לאחר ששמעתי את העדים ולאחר ששקלתי טענות הצדדים, אני מעדיפה באופן ברור את גרסת מנהל התובעת על פני גרסתו של מר סיבי.

אפתח את הדיון בהשגותיו של מר סיבי בנוגע לרישום שמופיע בכרטיס העבודה. הסברו של מנהל התובעת כי הרישום שמתייחס לתיקון הנוסף הוא רישום שלו ונעשה לאחר הכנסת הרכב לתיקון, מקובל עליי. הסבר זה מבהיר את השוני בין כתב היד שלו לבין כתב ידה של הפקידה אשר מילאה את הכרטיס בעת קבלת הרכב למוסך, והוא אף הגיוני בנסיבות העניין, שכן מדובר בפגם שהתגלה רק לאחר בדיקת הרכב והתחלת הטיפול.

אשר למחלוקת, האם התקבלה הסכמת מר סיבי לביצוע התיקון הנוסף והאם בנו חתום על כרטיס העבודה אשר מתייחס הן לטיפול והן לתיקון – גם בעניין זה אני מעדיפה את גרסת מנהל התובעת מהנימוקים שאציין.

ראשית, מספר הטלפון שמופיע על גבי כרטיס העבודה הוא מספר הטלפון של הבן, ומר סיבי לא הכחיש זאת בתצהירו. נתון זה מתיישב עם גרסת מנהל התובעת כי מי שהכניס את הרכב למוסך הוא הבן ולא מר סיבי. גם אם אניח לרגע כי מר סיבי הוא זה שהכניס את הרכב ורק מסר את מספר הטלפון של בנו על מנת שיוציאו מהמוסך, הרי שהנחה זו לא יכולה לעמוד משום שמר סיבי לא טען זאת בתצהירו ולא העיד על כך בבית המשפט.