תא"מ 27555-11-16 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' דדון ואח'

לפניי תביעת שיבוב בגין נזקי רכב מספר רישוי 79-730-76 שבוטח אצל התובעת (להלן: "רכב התובעת") בתאונה מיום 25.10.2015 בה מעורב רכב מספר רישוי 59-918-67 (להלן: "רכב הנתבעים").

מדובר בתאונה שאירעה בצומת מרומזר במהלך פניית כלי הרכב של הצדדים שמאלה בצומת, כשלגרסת כל אחד מהנהגים, רכבו חצה את הצומת כשמופע אור ירוק בכיוון נסיעתו והרכב האחר הוא שנכנס לצומת בחסות אור אדום.

בהתאם להסכמת הצדדים ולסמכותי לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד - 1984, לאחר ששמעתי את העדויות, בחנתי את הראיות ונתתי דעתי לטענות הצדדים בכתבי הטענות ובסיכומים, הגעתי לכלל דעה כי התובעת לא עמדה בנטל המוטל עליה להוכחת גרסתה וכי דין תביעתה להידחות.

שני הנהגים העידו כי רכבם נכנס לצומת בחסות אור ירוק ברמזור והרכב הצד האחר נכנס לצומת בניגוד לאור אדום ברמזור וגרם לתאונה. שני הנהגים עמדו על גרסתם זו גם בחקירתם הנגדית והיו עקביים בהכחשת גרסת הצד שכנגד. כך שלפניי גרסה מול גרסה של נהגת רכב התובעת מזה ונהג רכב הנתבעים מזה.

לא הובאה בפניי ראיה פוזיטיבית כלשהי אשר יש בה כדי לסייע בקביעה מי מהנהגים נכנס לצומת בניגוד לאור האדום ברמזור או בכדי להטות את מאזן ההסתברויות לטובת גרסת צד זה או אחר. יתרה מזו, התובעת לא הביאה לעדות את הבעלים של הרכב ומבוטחה שנסע ברכב התובעת בעת התאונה. מדובר בעד מהותי שיכול היה לשפוך אור על נסיבות התאונה, וגרסתו היא המפורטת בטופס ההודעה. לתוצאות ההליך, השלכות לגבי תביעת ההפסדים של מבוטח התובעת ולא סביר בעיניי כי התובעת לא עמדה על קיום דיון נוסף לשם העדת עד זה לתמיכת גרסתה, ומחדל זה פועל לחובתה.

לכך יש להוסיף, כי גרסתה של נהגת רכב התובעת לפיה כשרכב התובעת פנה שמאלה היא הבחינה בפנסים מתקרבים ובלמה ורכב הנתבעים הסתחרר, אינה נזכרת בטופס ההודעה (ת/1) ואף אינה מסתברת עם מוקדי הנזק בכלי הרכב. התאונה מתרחשת על פי עדויות הנהגים באמצע הצומת. רכב התובעת, על פי חוות דעת השמאי ותמונות הנזק ניזוק בחזית ורכב הנתבעים, על פי טופס ההודעה מטעם מבוטח התובעת, בפינה שמאלית אחורית. כאשר שני כלי הרכב היו במהלך הפנייה שמאלה, רכב התובעת בתחילת הפנייה שמאלה ורכב הנתבעים (לאור מוקד הנזק בו ועל פי גרסת נהגת רכב התובעת) לקראת שלהי הפנייה שמאלה בצומת, סביר היה יותר שרכב הנתבעים היה ניזוק בחלקו הקדמי (ולא בחלקו האחורי). בנוסף, מיקום הנזק בכלי הרכב ומקום התרחשות התאונה (אמצע הצומת) מסתבר יותר עם המסקנה, כי רכב התובעת נכנס לצומת לא פנוי, וחיזוק לכך יש בתרשים אופן התרחשות התאונה בטופס ההודעה מטעם התובעת בו נראה רכב הנתבעים לפני רכב התובעת בנקודת האימפקט.

נהגת רכב התובעת העידה, כי רכב התובעת היה בעצירה לפני חציית הצומת, בעוד שנהג רכב הנתבעים אישר שחצה את הצומת בנסיעה רציפה. ואולם במכלול נסיבות תיק זה כפי שפורטו לעיל, אין בכך לבדו להטות את הכף להעדפת גרסת נהגת רכב התובעת באשר למופע אור הרמזור בעת חצייתה את הצומת. כמו כן, נהג רכב הנתבעים העיד שנסע מתחת למהירות הנסיעה המותרת לפני הצומת, הגם שמופע אור הרמזור בכיוון נסיעתו היה ירוק והאט עוד יותר את מהירות נסיעתו. לדבריו, בשל רכב שלפניו האט את מהירות נסיעתו לפני הצומת והסבר זה מניח את דעתי.

ממכלול נסיבות אלה, אין לי אלא לדחות את התביעה.

אשר על כן התביעה נדחית. אין צו להוצאות.

פוטרת את התובעת מתשלום המחצית השנייה של האגרה.

ניתן היום, ד' תשרי תשע"ח, 24 ספטמבר 2017, בהעדר הצדדים.